תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה

אפשר גם בלי לדבר – הכל על תקשורת תומכת חליפית

מה עושים כשרוצים לשאול, לענות, לבקש או להעביר מסר, אבל לא יכולים בגלל מוגבלות או מחלה? קלינאי תקשורת מפרט את הפתרונות בעולם המופלא של תקשורת תומכת וחליפית

מאת: איתי גרין, קלינאי תקשורת, המכון להתפתחות הילד

 

מהרגע שתינוק נולד הוא מתחיל להביע את עצמו על ידי בכי. ככל שהתינוק גדל ומתפתח, גם הדרך שבה הוא מתקשר מתפתחת – בהתחלה לבכי שההורים יודעים להבין מה הכוונה שלו, ומשם למלמול, למילים ובהמשך למשפטים. במקביל נעשה שימוש במחוות גוף - הצבעה, הבעות פנים, קשר עין. 
אבל לפעמים מופיע קושי בהבעה ובתקשורת, במצבים מסוג זה מתפתח לעיתים קרובות תסכול רב, הן של הסביבה והן של האדם שמתקשה להביע את עצמו. על מנת לגשר על הפער הזה, בין יכולת ההבנה של האדם והרצון שלו להביע את עצמו ובין היכולת הפיזית, תקשורתית ומוטורית שלו, נוצר העולם המופלא של תקשורת תומכת וחליפית – תת"ח. עולם זה מאפשר לנו, הצוותים המטפלים, קלינאי התקשורת לצד מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים ומטפלים רגשיים, ללוות כל מטופל ומטופלת ולהתאים את האמצעי המתאים ביותר. 


מי נעזר בתת"ח?

ילדים ומבוגרים, שבשל קושי בהפקת תקשורת מילולית או כתובה נפגעת יכולתם להשתלב בחברה, ללמוד ולהיות עצמאיים. הסיבות לקושי ביכולת התקשורת מגוונות, אם בשל סיבות מולדות, כמו שיתוק מוחין, עיכוב התפתחותי, מוגבלות שכלית התפתחותית, קשיים בתכנון התנועה (אפרקסיה), אוטיזם, תסמונות שונות כמו תסמונת אנגלמן או איקס שביר, או בשל סיבות נרכשות, כמו תאונות, חבלות ראש, אירוע מוחי או מחלות ניווניות. 


איך זה עובד?

התקשורת החליפית יכולה להיות טבעית, ללא עזרים נוספים, כמו מחוות גוף, שפת סימנים או פרשנות לקולות שונים שמפיק האדם, או תקשורת באמצעות שימוש בעזרים, כמו דפים ותמונות מודפסות, מחשבים, טאבלטים ומצלמות מיקוד מבט שיודעות לעקוב אחר מבטו של האדם ולתרגם זאת לתקשורת.


האם שימוש בתת"ח עשוי לעכב את התפתחות יכולת הדיבור של המטופל?

מחקרים מצאו כי השימוש באמצעי תת"ח מקדמים את התפתחות התקשורת - שפה ודיבור, ואינו מעכב את הדיבור.
 

אמצעי תקשורת תומכת וחליפית

לוח תקשורת – לוח שמאגד בתוכו את אוצר המילים הרלוונטי עבור האדם שעושה שימוש בלוח התקשורת. את אוצר המילים ניתן לייצג בדרכים שונות, החל מצילום של החפץ, לדוגמא תמונה של מוצץ עבור המילה "מוצץ". עבור משתמשים בעלי יכולת קריאה, או במילים כתובות, או אותיות שבעזרתן יאיית את המילים, או שימוש במשפטים מובנים.
בבניית לוחות התקשורת לוקחים חלק לרוב מרפאה בעיסוק, שמעריכה ומתאמת את הדרך שבה יצביע האדם על אוצר המילים הנמצא בלוח התקשורת, וקלינאית התקשורת, שתהיה אחראית על אוצר המילים והתאמתו למשתמש. הגישה ללוח התקשורת יכולה להיות מגוונת, אם באמצעות הצבעה ישירה באצבע, הצבעה באמצעות איבר גוף אחר כמו מרפק, סנטר או כל חלק אחר, דרך מבט או באמצעות עזרים פיזיים על גופו של האדם.

פלט קולי - מכשיר שעליו ניתן להקליט מספר מצומצם של מסרים. באמצעותו אפשר להביע מסר פשוט, קבוע, והאדם יכול לקחת חלק באינטראקציה טיפוסית, כמו למחות או לקרוא לאדם. זהו מכשיר נגיש, פשוט להפעלה ומיידי. לרוב אנו עושים שימוש בפלטים קוליים בשלבים הראשונים של החשיפה לעולם התקשורת התומכת והחליפית. 

תוכנת תקשורת: גריד/טאצ'צ'אט - תוכנה המותקנת על גבי מחשב תקשורת, שיכול להיות מחשב נייד, מחשב ייעודי או טאבלט. אנו עושים שימוש בשתי תוכנות מרכזיות – גריד 3 וטאצ'צ'אט. לשימוש במחשב תקשורת יש יתרונות רבים. הראשון שבהם הינו פידבק קולי: בחירה של אדם במילה תוביל להפקה של המילה על ידי המחשב (כלומר, המחשב "יאמר" את המילה בקול), כך שהאדם שאליו מועבר המסר ("שותף התקשורת") ישמע את המילה גם אם לא היה קשוב לפני. יתרון שני הוא שניתן לעדכן את אוצר המילים באופן פשוט ומיידי, אין צורך בהדפסה של לוחות חדשים. 
בעת התאמת מחשב תקשורת עומדים בפני הצוות שני אתגרים. הראשון, בחירת אוצר המילים ומבנה הלוחות עבור המשתמש. קלינאי התקשורת, בשיתוף פעולה עם המשפחה, יבנו את אוצר המילים והמבנה בהתאם לצרכיו ויכולותיו. האתגר השני הינו אתגר הנגישות. כשאנחנו מתאימים מחשב תקשורת, אנחנו מאמינים שכל אדם יכול להפעיל אותו, עלינו רק למצוא את הדרך עבורו. כל מחשב תקשורת מותאם לשילוב של יכולותיו המוטוריות, השפתיות והקוגניטיביות של המשתמש, אם באמצעות הצבעה על מסך המגע או באמצעי נגישות שונים.


תוכנת תקשורת מותקנת על טאבלט. אוצר המילים ניתן לעדכון בקלות


מתגים - במקרים שבהם ישנו קושי מוטורי שלא מאפשר לחיצה ישירה על מסך המחשב, ניתן לעשות שימוש במתגים. מדובר בכפתורים שמתחברים למחשב, ובעזרתם המשתמש סורק את לוחות התקשורת, בוחר ומביע את אוצר המילים שאליו התכוון. אפשרויות הסריקה מגוונות ויכולות לתת מענה לקשיים מוטוריים או קשיי ראייה. ניתן למקם את המתגים כך שיופעלו על ידי ברך, ראש או כל איבר אחר שהאדם יכול להניע באופן רצוני.


מערכת מיקוד מבט – זוהי למעשה מצלמה, שמתחברת למחשב באמצעות חיבור USB פשוט. המערכת עוקבת אחר מבטו של המשתמש ויודעת לאן הוא מסתכל על גבי צג המחשב. כשהמשתמש ממקד את מבטו בנקודה אחת על גבי הצג, המערכת יודעת לנתח את המיקוד כבחירה. המחשב מפרש את המבט הממוקד כאילו המשתמש הביא את סמן העכבר למיקום ולחץ על לחצן שמאלי בעכבר. יתרה מכך, באמצעות מערכת מיקוד המבט יכול המשתמש להפעיל את כל יישומי המחשב. היום, נפוץ הדבר בקרב אוכלוסיית חולי ה-ALS שכותבים באמצעות מערכת מיקוד המבט מיילים, הודעות וואטסאפ, ואפילו ספרים.

 

זכאות למערכת תקשורת חלופית

מערכות תקשורת תומכת וחליפית הן מערכות יקרות. לאחר עבודה מאומצת של עמותת אייזק ישראל (סניף של ארגון אייזק הבינלאומי, International Society of Augmentative and Alternative Communication – ISAAC) הוכנס בשנת 2015 ציוד תת"ח לתוך סל הבריאות, ומאז ניתן לקבל אמצעי תקשורת תומכת וחליפית, עם כל אמצעי ההנגשה, במימון מלא של מדינת ישראל וסל הבריאות. תהליך הפנייה למשרד הבריאות נעשה על ידי קלינאית התקשורת המלווה את המשתמש, בשיתוף פעולה עם מרפאה בעיסוק שביצעה את ההתאמה.
 בנוסף, בתוך תהליך הנגשה פרטנית של משרד החינוך, ניתן לרכוש עבור תלמידים במסגרות החינוך השונות אמצעי תקשורת תומכת וחליפית. הפנייה הראשונה למועצה נעשית על ידי ההורים, בשיתוף פעולה עם הצוות המטפל. גם בדרך זו אין השתתפות של המשפחה בעלויות.

 

תקשורת תומכת במכון להתפתחות הילד

תקשורת תומכת וחליפית מהווה חלק בלתי נפרד מעבודת קלינאי התקשורת במכון להתפתחות הילד. קלינאי התקשורת מבצעים הערכה ראשונית להתאמתם של הילדים לשימוש באמצעי תת"ח מגוונים. במסגרת זו ניתנת למשפחה היכרות ראשונית עם עולם התקשורת תומכת וחליפית וכן המלצה להמשך התהליך הטיפולי. במהלך הטיפול אנו מבצעים התאמה של האמצעים המתאימים וכן ליווי של המשפחה בתהליך ההטמעה של השימוש בתת"ח.
חשוב להדגיש: אנחנו מאמינים שאין אדם שאין ביכולתו ללמוד להביע את עצמו, אך מדובר בתהליך מורכב, שדורש צוות רב מקצועי - קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, אנשי צוות חינוכי - ושיתוף פעולה של המשפחה. ההתאמה של האמצעים ואוצר המילים יהיו בהתאם ליכולותיו, צרכיו ואמונתו של המשתמש ומשפחתו.
 


לפרטים נוספים

המכון להתפתחות הילד, שיבא, 03-5302592, 03-5305091

העמותה הישראלית לתקשורת תומכת וחליפית, אייזק ישראל - http://www.isaac.org.il