תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה

דלקת קרום המוח בילדים (מנינגיטיס)

התסמין המזוהה ביותר עם המחלה הוא קשיון עורף, המתבטא בכאב ראש חזק וקושי בכיפוף הצוואר קדימה. לא לוקחים סיכונים. מתחסנים

Getting your Trinity Audio player ready...

 

שם באנגלית: Meningitis
 

 

סיכום להורים עייפים

בולט ורוד  דלקת קרום המוח מסוכנת במיוחד כשהיא חיידקית.
בולט ירוק חיידק המנינגוקוק מידבק ביותר ומועבר בהפרשות מדרכי הנשימה כמו שיעול או התעטשות. הנחשפים יבודדו ל-24 שעות בליווי טיפול אנטיביוטי.
בולט ורוד  חיסון לשניים מהחיידקים מקבלים בינקות ובילדות. את חיסון הבקסרו (bexsero) מבקשים מהרופא או הרופאה. ניתן לקבל אותו עד גיל שנתיים.
בולט ירוק הסימפטום העיקרי הוא קשיון עורף בשילוב חום גבוה.
בולט ורוד אבחון סופי ייעשה בניקור מותני ויינתן טיפול אנטיביוטי ורידי טרם קבלת תשובה סופית. 

 

דלקת קרום המוח היא זיהום הפוגע בקרומים שעוטפים את המוח ובחוט השדרה. בתנאים מסוימים, היא עלולה להיות קטלנית. 

מה עלול לגרום למחלה?

הגורם העיקרי הוא זיהום. בצורתה הפחות חמורה, הדלקת היא נגיפית (Aseptic Meningitis) ומתבטאת בכאבי ראש, חום והקאות. מחלות כמו חזרת, חצבת ואבעבועות רוח יכולות להביא לדלקת קרום המוח, אבל כיוון שמתחסנים אליהן עוד בילדות, זאת אפשרות די נדירה.

לעומת זאת, כשהגורם לדלקת הוא חיידקי, המחלה מסוכנת בהרבה:
חיידק הפנאומוקוק (Pneumococcus או streptococcus pneumonia) וחיידק המנינגוקוק (meningococcus או neisseria meningitides), הם הנפוצים ביותר. חיידק הליסטריה (listeria), מופיע בעיקר בקרב תינוקות, קשישים ואנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת. 

מי נמצא בסיכון לדלקת קרום המוח?

כולם – אבל במיוחד תינוקות, קשישים ואנשים עם מערכת חיסונית חלשה. 


איך אפשר להידבק בה?

חיידק המנינגוקוק מידבק מאוד ועובר דרך הפרשות מדרכי הנשימה כמו עיטוש או שיעול. המשמעות היא שאם אתם או הילדים שלכם חליתם בזן הזה, תוכנסו לבידוד בן יממה במקביל לטיפול אנטיביוטי ומשרד הבריאות יפצח באיתור האנשים שחשפתם אותם לחיידק, שגם הם יטופלו באנטיביוטיקה. 

 


התסמינים העיקריים של הדלקת: קישיון עורף וחום. צילום: Getty Images

 

סימנים מיוחדים לשים לב אליהם?

התסמין המזוהה ביותר עם המחלה הוא קשיון עורף, המתבטא בכאב ראש חזק וקושי בכיפוף הצוואר קדימה, תסמינים נוספים כוללים מצב כללי ירוד, חום גבוה, פרכוסים, בלבול, בחילות, הקאות, אפתיות ועוד – אבל אל תשכחו שאלו יכולים להופיע במגוון מחלות אז אל תקפצו להסיק מסקנות. הורים לתינוקות? שימו לב למקרה שמופיע בלט שייגרם מהמרפס שבגולגולת.


איך מאבחנים?

אם זיהיתם חום ותסמינים נוספים אצל הילדים, גשו לרופא או לרופאה להמשך טיפול. במידת הצורך, תופנו למחלקה לרפואה דחופה שם יבוצע בירור מלא כולל ניקור מותני, שייתן את האבחנה הסופית בנושא. זהו הליך, בו שואבים נוזל מאזור חוט השדרה כשהתינוק או הילד שוכבים על הצד במשך 5-10 דקות,


איך מטפלים?

כמעט בכל חשד לדלקת קרום המח נתחיל עם טיפול אנטיביוטי וזאת בשל החשיבות להתחיל טיפול מוקדם במקרה של דלקת קרום המח חיידקית. לעיתים הטיפול יופסק לאחר מספר ימים לאחר שנוכל לשלול בצורה ודאית דלקת חיידקית. במקרים של דלקת חיידקית יינתן טיפול אנטיביוטי תוך-ורידי למשך סדר גודל של שבועיים, תלוי בחיידק ובעוצמת המחלה. כשהגורם הוא נגיפי, המחלה קלה משמעותית והדרך הטובה ביותר להתמודד איתה היא להתחסן נגדה בזמן.  


יכולים להיווצר סיבוכים?

לצערנו, בדלקת קרום המוח החיידקית, התשובה היא כן ולכן הגישה היא מתן טיפול אנטיביוטי ואשפוז בכל חשד למחלה. הסיבוכים שעלולים להיגרם מטיפול מאוחר כוללים נכויות, ליקויי שמיעה, פגיעה מוחית וכן, גם מוות.


אפשר למנוע את הדלקת?

לגמרי כן. את המנה הראשונה לחיסון נגד המופילוס אינפלואנזה, שנכלל בחיסון המחומש, מקבלים תינוקות כבר בגיל חודשיים ולאחר מכן בגיל ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה. רוצים הוכחה שהחיסון עובד? בבקשה: החיידק נעלם כמעט לחלוטין מהמפה.

בטיפול בחיידק הפנאומוקוק יקבלו כלל הילדים את חיסון הפרבנר, שעל הדרך גם יחסן אותם נגד מחלות אחרות שנגרמות מהחיידק, כמו דלקת ריאות ואוזניים. חיסון נוסף לחיידק זה הוא הפנימווקס שניתן לבני 65 ויותר (עדכנו את הסבים והסבתות) ולנמצאים בקבוצות הסיכון.

חשוב לדעת: בישראל אושר לשימוש חיסון הבקסרו (bexsero) שמיועד למנוע את הזן הנפוץ יותר של חיידק ההמנינגוקוק, זן B. את החיסון ניתן לקבל מגיל חודשיים ועד גיל שנתיים. כרגע הוא לא נמצא בשגרת חיסוני הילדות אבל פשוט בקשו מרשם מרופאי הילדים, איספו מבית המרקחת וגשו לאח או לאחות במרפאה. 

ארבעת הזנים האחרים של החיידק לא נפוצים בישראל באופן שמצריך חיסון לכל האוכלוסייה, אך ניתן לקבל אותו במקרים מסוימים, כמו נסיעה לארצות בהן הזנים נפוצים יותר, אנשים שעברו כריתת טחול או כאלה הסובלים ממערכת חיסונית מוחלשת.


חזרה למחלות ילדים