זאבת והריון
שם בעברית: זאבת והריון
שם באנגלית: Lupus and Pregnancy
זאבת יכולה להופיע בכל גיל (מילדות ועד הגיל השלישי) אך רוב החולות הן נשים צעירות בגיל הפוריות, והחשש מהשפעת המחלה על הסיכוי להרות ולהקים משפחה טבעי ושכיח. בעבר (בהמלצת הרופאים) רוב החולות נמנעו מהריון מחשש להתלקחות המחלה במהלכו או במשכב הלידה ומהנזק לעובר/ יילוד מהמחלה או מהתרופות לטיפול בה. בעשורים האחרונים גישה זו השתנתה וכיום עם טיפול ומעקב מתאימים נשים עם זאבת יכולות להשלים הריון תקין.
האם זאבת פוגעת בפוריות?
לרוב זאבת אינה פוגעת בפוריות והצורך של החולות בטיפולי פוריות זהה לזה של נשים בריאות בגילן. אולם מומלץ להן להרות רק כאשר המחלה יציבה ורגועה, ובפרט כאשר לא התפתחה דלקת בכליות (לופוס נפריטיס) או מחלה משמעותית בלב/ ריאה (כגון יתר לחץ דם ריאתי). בנוסף, בטרם ההריון עליהן להימנע מתרופות מסוימות (כגון ציקלופוספמיד במינון גבוה או מתוטרקסט) ולבצע פרופיל אימונולוגי (חיסוני) לנוכחות נוגדנים עצמיים (למשל נוגדנים אנטי פוספוליפידים אשר יכולים לגרום להפלות או לפגוע בעובר), לטיפול תרופתי תואם ולמעקב.
האם ההריון מסכן את החולות בזאבת?
בהריון חלים שינויים דרמטיים בגופה של האישה, הכוללים עלייה ברמת הורמוני המין ובנטייה לקרישיות יתר. בעבר הם הובילו להתלקחות המחלה במהלך ההריון ובמשכב הלידה אצל כשליש מהחולות. כיום, עם תכנון מוקדם, מעקב וטיפול מתאים, הסיכון להחמרת המחלה בהריון ואחריו פחת משמעותית (תופעות המחלה שעדיין מתבטאות הן קלות יחסית וניתנות לשליטה תרופתית).
מתי כדאי לתכנן הריון?
ההחלטה להביא ילד לעולם היא בראש ובראשונה של האם לעתיד ובני משפחתה, אך תכנון רפואי מוקדם חיוני להצלחת ההריון ושמירה על בריאות האם והעובר. המועד המועדף לכניסה להריון הוא לאחר השגת הפוגה מהמחלה ושמירתה במשך חצי שנה לפחות, תוך כדי נטילת תרופות המתאימות להריון. אם האישה לקתה באירוע טרומבוטי (חסימת כלי דם) עורקי, ובעיקר אם הייתה מעורבות מוחית, יש לשקול המתנה של שנתיים עד להריון.
האם זאבת עשויה לגרום לסיבוכים בהריון?
היבט נוסף שמצריך מעקב מיוחד בהריון של חולות זאבת הוא הסיכון לסיבוכים מיילדותיים (כגון רעלת הריון והיפרדות שליה). הללו מופיעים בשכיחות מוגברת אצל נשים עם מחלות אוטואימוניות, בייחוד אלו הנוטות לקרישיות יתר. גם בהיבט זה, טיפול תרופתי (כגון אספירין כנוגד קרישה שמטרתו לשפר את זרימת הדם בשליה) ומעקב קפדני ומשולב של מרפאת מחלות אוטואימוניות ומרפאת הריון בסיכון גבוה לרוב מאפשרים להשלים הריון בהצלחה ולמזער את הסיבוכים.
האם הטיפול בזאבת מסכן את העובר?
לא, אם הוא מותאם להריון על ידי רופא/ה שהתמקצע/ה בזאבת והריון. לדוגמה, סטרואידים (כמו פרדניזון) במינון נמוך-בינוני, תרופה נגד מלריה (כמו פלקווניל) ותרופות כימיות (כמו אימורן) ניתנים לשימוש בהריון וחשוב שהטיפול בהם יהיה רציף. תרופות אחרות כנוגדי קרישה (כמו אספירין וקלקסן) עשויות לסייע בשמירה על ההריון ומותרות לשימוש לכל אורכו.
תכשירים שיש להימנע מהם בהריון כוללים תרופות כימיות מסוג מתוטרקסט, סלספט וציקלופוספמיד ונוגד הקרישה קומדין. לגבי תרופות חדשות, ביולוגיות בפרט, המידע הקיים מוגבל, אך במרפאה המתמקצעת בהריון ומחלות אוטואימוניות ניתן להעריך את הצורך בהן גם בהריון.
האם זאבת יכולה לעבור ליילוד?
זאבת, בדומה לכלל המחלות האוטואימוניות, אינה מחלה מידבקת ואינה עוברת מאדם לאדם. עם זאת, לגנטיקה/ רקע משפחתי תפקיד משמעותי בנטייה לפתח מחלות אוטואימוניות בכלל. הגנטיקה הקשורה לזאבת אינה מתבטאת בגן פגום שמועבר ליילוד מהאם/ אב ולרוב קשורה למגוון שינויים גנטיים שמעלים את הסיכון לפתח את המחלה לאורך החיים. ולכן רוב חולות הזאבת לא צריכות בירור גנטי ייחודי טרם הריון.
עם זאת, ישנם כמה נוגדנים עצמיים שאופייניים לזאבת אשר יכולים לעבור דרך השליה ולהגיע לעובר המתפתח. לעתים נדירות ביותר הם גורמים למחלה דמוית זאבת שמתבטאת בחודשים הראשונים לחיי היילוד (זאבת של היילוד – שכוללת תפרחת עורית וירידה בספירת טסיות הדם, חולפת עצמונית בתוך חודשים ספורים, כאשר הנוגדנים העצמיים נעלמים מדמו של היילוד, ומצריכה מעקב בלבד) או מפריעים להתפתחות העובר. הנוגדנים השכיחים ביותר (Anti-SSA/Ro שמם) עשויים לפגוע בהתפתחות מערכת ההולכה החשמלית בלב העובר.
לפיכך, בטרם ההריון החולות צריכות לבצע בדיקת דם לאבחון נוגדנים עצמיים שיכולים להשפיע על העובר. אבחון מוקדם מאפשר לעקוב אחריו (למשל באמצעות אקו-לב עוברי) ולתת לו טיפול מונע נזק.
האם מותר לחולות זאבת להיניק?
כן, רוב החולות יכולות לקבל טיפול תרופתי מותאם להנקה ולהיניק.
למה לטפל דווקא בשיבא?
המעקב בשיבא אחר חולות זאבת בהריון מתקיים במרפאה משולבת של רופאי היחידה להריון בסיכון גבוה והיחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה ושל רופאים מיחידות רבות נוספות (למשל כאלו המתמחים בלב, ריאות וכליות). מדובר במעקב קפדני שכולל את בדיקות השגרה של ההריון (כגון שקיפות עורפית, חלבון עוברי וסקירת מערכות) ובדיקות סגוליות שמותאמות למאפייני המחלה של כל אישה ולטיפול הנדרש לה. החולות נמצאות במעקב קפדני גם בתקופת משכב הלידה ובחודשים הראשונים אחריה, עד לחזרה מלאה של מערכת החיסון למצבה הבסיסי.
