חריקת שיניים אצל ילדים

מאת: ד"ר מלכה אשכנזי, מומחית לרפואת הפה

שם: חריקת שיניים
שם באנגלית: Bruxism

מהי חריקת שיניים?

חריקת שיניים היא סוג של פארה פונקציה (פעולה לא תפקודית), שבה הלסת התחתונה מבצעת תנועות שונות תוך כדי מגע חזק עם השיניים בלסת העליונה. פעולה זאת אינה רצונית.

חריקת שיניים בשינה וחריקת שיניים בערות הן תופעות שונות. ברוב המקרים ובייחוד בילדים בריאים, חריקת השיניים מופיעה בעיקר בזמן שינה. לעיתים, היא מופיעה כחלק מתנועות נוספות בזמן השינה, כמו תנועות גפיים. התופעה עלולה להימשך תקופה ממושכת, להיעלם ולהופיע שוב בדרגות חומרה שונות.

מה השכיחות של חריקת שיניים?

התופעה בקרב ילדים נעה בין 13%-49%, כאשר השכיחות יורדת עם הגיל, ללא קשר למגדר. הסיבות לכך הן סיום הגדילה והרחבת דרכי הנשימה עם הגיל וכתוצאה, שכיחות מופחתת בקשיי הנשימה.

מהם הגורמים לחריקת שיניים אצל ילדים?

האטיולוגיה שנויה במחלוקת. הוצעו מספר גורמים העלולים לתרום להופעת החריקה בילדים.  הטיפול בחריקת השיניים נגזר מהגורם לה.

גדילה. בזמן גדילת עצמות הלסתות, המרווח בין השיניים בלסת העליונה והתחתונה גדל. רווח זה נסגר על ידי בקיעה פסיבית של השיניים האחוריות. כיוון שקצב הבקיעה הפסיבית של השיניים הטוחנות בלסתות אינו זהה בכל השיניים, נוצרת אי נוחות בזמן סגירת הסגירה שלהם. שחיקת השיניים, מאפשרת לילדים לשחוק את השיניים שבקעו ולאפשר מגע מקסימלי בין כל השיניים האחוריות. במקרה שזוהי הסיבה לשחיקת השיניים של הילד,  היא תופיע בדרך כלל בזמן תאוצת גדילה אצל הילד. מצב זה אינו מחייב טיפול וניתן להסתפק במעקב בלבד.

חסימה חלקית של דרכי הנשימה העליונות. השכיחות של חסימה חלקית בדרכי הנשימה בילדים, מסיבות שונות, גבוהה יחסית. הזזת הלסת התחתונה קדימה, מאפשרת פתיחה גדולה יותר של מעברי האוויר והקלה על הנשימה. במקרים אלה, שכיחות השחיקה תעלה בזמן המחלה. במקביל, מומלץ לטפל במחלה הדלקתית של מערכת הנשימה.

הקלה על יובש בפה. ילדים הסובלים מנשימת פה, מסיבות שונות, סובלים בשכיחות גדולה יותר מיובש בפה. תנועת המגע בין השיניים והבאת הלסת התחתונה קדימה, מזרזת את הפרשת הרוק ומקלה על היובש בפה. במקרה שזה הגורם, מומלץ לערוך בירור אחר הסיבה לנשימת פה, כמו לדוגמה שקדים מוגדלים או שקד שלישי ולטפל בהתאם.

הפרעות במערכת העצבים המרכזית. גורם זה מופיע בילדים הסובלים מפעילות שרירים מוגברת בשל הפרעה במערכת העצבים המרכזית, כמו ילדים הסובלים משיתוק מוחין. בילדים אלה, חריקת השיניים תופיע בדרך כלל בכל שעות היממה. במקרים חמורים, ניתן לשקול הזרקת בוטוקס לשרירי המאסטר (שרירים לעיסה הנמצאים בלחיים וגורמים לסגירת הלסתותבחלקה האחורי של הלסת), כדי להפחית את עוצמת החריקה וכך להפחית גם את תופעות הלוואי העלולות להתפתח בשל התופעה. לעתים נדירות, חריקת השיניים עלולה לגרום לנשיכת הלחי ואז ניתן לכסות את השיניים בסד דק כדי למנוע את נשיכת הלחי.

חרדה ומצוקה נפשית. מצבים אלה עלולים להתפתח עקב שינויים בבית כמו הולדת אח חדש, גירושים של הורים או בעיות חברתיות בגן או בבית הספר. אם קיים חשד שחריקת השיניים נובעת מבעיות נפשיות, חשוב לשוחח עם הילד ולטפל בבעיות אלה. בנוסף, ניתן להדריך את הילד  להירדם לאחר פעולת הרפיה ושמיעת מוזיקה מרגיעה.

תרופות. חריקת שיניים עשויה להיות תופעת לוואי נדירה של כמה תרופות נוגדות דיכאון כמו רסיטל (ציפרמיל), אסטו (ציפרלקס), פלוטין (פריזמה, פרוזק), סרוקסט, אפקסור (ונלה), סימבלטה ולוסטרל. חריקת שיניים הקשורה לתרופות נוגדות דיכאון, נוטה להופיע בקרב מטופלים ילדים, מתבגרים ומבוגרים.

תופעות לוואי של חריקת שיניים

חריקת שיניים קשה עלולה לגרום לאיבוד חומר שן (שחיקת שיניים, אירוזיה) במיוחד אם התופעה מלווה בחשיפה תכופה של השיניים לחומצה. החשיפה לחומצה עלולה להיות הן מצריכה תכופה של מאכלים או משקאות בעלי חומציות גבוהה (PH נמוך), בשל מחלה כמו רפלוקס שבו יש מעבר של חומצה (מיצי קיבה) או של מזון לא מעוכל אל הגרון ואל חלל הפה. אפשרות נוספת, היא צריכת תרופות המרפות שרירים וגורמות לרפלוקס.

במקרים אלה, החומצה מרככת את זגוגית השן ושחיקת השיניים מסירה לתמיד את חומר השן המרוכך. תופעה זאת נקראת ארוזיה דנטלית. במקרים בהם יש איבוד חומר שן רב בשל הארוזיה, עלולים להתפתח רגישות גבוהה בשיניים לשינוי טמפרטורה וללעיסה ואפילו דלקת במוך השן.

בנוסף עלול להתפתח איבוד גובה וורטיקלי של הפנים, המלווה בכאבים במפרק הלסת. הטיפול במקרים אלה כולל בראש ובראשונה זיהוי וסילוק הגורם. לעתים יש צורך בכיסוי השיניים בכתרים על מנת להפחית את המשך איבוד חומר השן ולטפל ברגישות השיניים. כיסוי השיניים בכתרים, משחזר גם את הגובה הסגרי של השיניים לרמה הטבעית ומונע את המשך איבוד הגובה הוורטיקלי. ברוב המקרים אין צורך בטיפול בסד לילה. 

כאב והפרעות בתפקוד מפרק הלסת. הקשר בין תופעות אלה לחריקת שיניים בילדים אינו ברור,  אם כי ישנם דיווחים שהוא עלול לגרום לכאבי ראש ולכאבי שרירים בזמן לעיסה. זוהי תופעה נדירה בילדים בגילאי 5-3 שנים, אך שכיחותה עולה ל-4-9% בילדים בני 19-10. 

כאשר ישנה פגיעה במפרק הלסת, יש לערוך אנמנזה מקיפה באשר להרגלים מזיקים כמו  נעילת שיניים ותנועות חוזרות שונות של הלסת התחתונה, מצבי מתח, הפרעות סגר שונות, מחלות סיסטמיות של רקמות החיבור כמו מדלקת מפרקים שגרונית, לופוס, פסוריאזיס ומחלות הפוגעות במפרקים. בנוסף יש לשלול הקרנה של כאב מחוליות הצוואר וכאבי אוזניים. מומלץ להימנע מאכילת מאכלים קשים ולעיסת מסטיק. תרופות אנטי דלקתיות ותרופות מרפות שרירים עשויות להרגיע את המצב.