התאמה אישית של הטיפול
גם אם לשני אנשים יש אותה מחלה, הגנטיקה שלה היא שונה. על פי המידע הגנטי השונה, ניתן לקבוע, במקרים מסוימים, מהו הטיפול המתאים ביותר. הכלים הגנטיים מאפשרים לנו לאפיין את המחלה בצורה מדויקת יותר ולהתאים באופן ספציפי את הטיפול לילד ולמחלה שממנה הוא סובל - רפואה מותאמת אישית.
איך האבחון הגנטי משפיע בפועל על אופן הטיפול במחלה והופך אותו מדויק יותר
סוכרת
ברוב המקרים ילדים אשר מגלים סימנים לסוכרת יהיו מאובחנים עם סוכרת מסוג 1 (מה שנקרא בעבר סוכרת נעורים). אולם, ישנם ילדים שיאובחנו עם סוכרת על רקע גנטי שנקראת סוכרת Mody (מודי), ובעבורם הבירור הגנטי הוא מאוד משמעותי. לדברי ד"ר נועה גרובר, אנדוקרינולוגית ילדים בכירה, אנחנו יודעים שיש יותר מ-40 גנים שמובילים לסוכרת מסוג מודי, והטיפול הוא תלוי הגן – לפעמים מספיק שינוי באורח החיים, לעתים יש צורך בכדור שיוריד את רמת הסוכר בדם ויש כאלה שיזדקקו לטיפול בזריקות אינסולין.
ד"ר נועה גרובר: "במקרים מסוימים, למשל ילדים שיש להם נוגדנים שליליים ללבלב, או כאשר יש להם סיפור משפחתי, נערוך להם בדיקת פאנל גנטי ייעודי למודי. התשובה מאפשרת לנו להציע להם רפואה מותאמת אישית. לאחרונה הגיעה אלינו נערה בת 16 שהייתה מחוברת מגיל 13 למשאבת אינסולין וקיבלה לא מעט זריקות במהלך השנים. היא עברה בספרא בדיקת פאנל שגילתה שהסוכרת שלה היא על רקע גנטי. הגילוי הזה שינה לה את החיים. מאותו רגע, היא נפרדה מהמשאבה, מהזריקות ומבדיקות הדם, והטיפול שלה מבוסס על נטילת כדור אחד ביום בלבד.
אבל לא די בכך שהטיפול שלה השתנה מקצה לקצה, הידיעה על סוג המחלה המדויק שלה עוזר לה למנוע מחלות עתידיות אחרות. שינויים בגן שנמצא אצל הנערה נקשרים לגידולים בכבד ובלבלב ולכן כעת היא יודעת שעליה לבצע מעקבי אולטרסאונד בטן.
משמעות נוספת לאבחון הגנטי במקרה זה נוגעת לדור הבא: בעוד שלמי שסובל מסוכרת סוג 1 יש סיכוי של כ-5% להעביר את המחלה לילדיו, במקרה של הגן הזה, הסיכון הוא של 50%. המידע הזה יאפשר לה למנוע לידת עוברים חולים באמצעות אבחון גנטי בעוברים טרום השרשתם ברחם (PGD).
השמנת יתר קיצונית
בעבר נושא השמנת היתר היה כללי מאוד, אבל היום אנחנו יודעים יותר על סינדרומים שהולכים יחד עם השמנת יתר וגנים ספציפיים שגורמים לה. ד"ר מיכל בן עמי, אנדוקרינולוגית ילדים בכירה, מרכזת את המקרים של השמנת יתר קיצונית, ובייחוד כאלה שבהם ההשמנה החלה בגיל צעיר, ומציעה להם בירור גנטי.
גילוי הגן המדויק יכול לסייע בהתאמת הטיפול הטוב ביותר. יש סדרה של הורמונים וחלבונים שמשפיעים על תחושת הרעב והשובע ומופרשים מהמוח, מרקמת השומן, מהכבד ועוד, ומעבירים אותות שונים של שובע או רעב. אחד הקולטנים שמעורב בשרשרת אותות זו הוא הקולטן MC4. היום פיתחו תרופה שנקשרת לקולטן הזה ומדכאת את התיאבון. אבחון מדויק של איזה גן בשרשרת האותו של שובע/רעב עבר שינוי מאפשר להתאים את הטיפול הנכון. לדוגמה, שינוי בגנים לפני הקישור לקולטן MC4, ניתן לטפל בתרופה שנקשרת לקולטן MC4.
בעזרת האבחון הגנטי, אנחנו יכולים להציע גם מעקב מותאם. דוגמה: "אם אנחנו יודעים שהשינוי שזוהה בגן קשור גם למחלה רשתית, אז גם אם הילד עדיין לא מראה או מתלונן על תופעות בעין נפנה אותו לרופא עיניים ונדאג שהוא יהיה במעקב", אומר ד"ר שי פוקס, אנדוקרינולוג ילדים בכיר ומנהל מעבדת מחקר בספרא.
הפרעות בקצב הלב
הפרעות בקצב הלב בילדים נובעות מהפרעות במערכת החשמלית ויכולות לגרום לדופק מהיר מדי (טכיקרדיה) או דופק איטי (ברדיקרדיה). ישנם תינוקות וילדים שהפרעות הקצב שלהם הם גנטיות-משפחתיות, המוטציות הגורמות להן ידועות ובמקרים נדירים הן יכולות להוביל למוות לבבי פתאומי. במקרים אלה, הריצוף הגנטי המותאם לסוג הפרעת הקצב שהתגלתה באק"ג יכול לאבחן מחלה חשמלית ראשונית בלב ולהציל חיים. לאור התשובה הגנטית, מותאם הטיפול הספציפי – הגבלת פעילות גופנית, תרופה, צריבה (אבלציה) או השתלת קוצב או דפיברילטור פנימי. לדברי ד"ר יואב בולקיאר, מומחה בקרדיולוגיה ילדים ובאלקטרופיזיולוגיה ילדים, "מגיעים אלינו גם ילדים בריאים שעוברים ריצוף גנטי בגלל סיפור משפחתי על הורה או אח שנפטר בפתאומיות בגיל צעיר. בחלק מהמקרים הללו עולה חשד להפרעה חשמלית משפחתית בלב ואנו נעזרים בריצוף גנטי לבירור הסיבה. אם מתגלה אצלם המוטציה הגורמת להפרעה החשמלית, הם מטופלים בהתאם ובכך ניצלים חיים רבים".
גידולים ממאירים
לעיתים הפגמים הגנטיים שמאבחנים במטופל יכולים לכוון אותנו גם לנקודות התורפה של הסרטן, ואנחנו יכולים להשתמש בידע הזה לטובתנו. לדברי ד"ר איריס קוונצל, רופאה מומחית בהמטואונקולוגיה ילדים בבית החולים ספרא, "אם, למשל, למישהו יש פגם בגן BRCA זה אומר שיש לו פגם במנגנון תיקון ה-DNA. לכן, אנחנו יכולים לתת לו תרופות שגורמות נזק ל-DNA ואז להמית את התאים הסרטניים. במחלות אחרות שכרוכות בתיקון DNA לקוי כמוCMMRD (תסמונת היוצרת תקלה בתיקוני ה-DNA בכל תאי הגוף וגתוצאה מכך לגידולים כבר בילדות), אנחנו יכולים להפעיל את מערכת החיסון ולגרום לה לעבוד נגד הסרטן. מנגד, אנחנו יודעים בהתאם לגן מאילו טיפולים עלינו להימנע. למשל ילד שיש לו פגמים ב-TP53 או ב-AT , נשתדל מאוד לא לתת לו טיפול בקרינה.
"בעזרת הריצוף הגנטי של הגידולים, אנו מנסים לבדוק גם מה גרם לכך שהגידול התפתח. הגילוי הזה יכול לעזור לנו מאוד בסוג הטיפול. ישנם למשל גידולים מוצקים בילדים שב-100 אחוז עומד מאחוריהם פגם גנטי, ואם אנחנו מוצאים גם את הגורם שהביא להתפתחות הגידול, יש תרופות שמכוונות ספציפית אליו. מדובר בטיפול ביולוגי, במקום כימותרפיה, והוא בעל שיעור הצלחה של יותר מ-90 אחוז".
מחלות מולדות של מערכת החיסון
חולים עם תופעות אוטואימוניות מגיעים לספרא לעתים קרובות אחרי שקיבלו טיפול בהרבה מאוד תרופות שמדכאות את מערכת החיסון שבעצם עובדת בפעילות יתר ותוקפת את הגוף. זהו טיפול מקובל במקרים שבהם לא נמצאת סיבה ספציפית למחלות. הטיפול מחליש את מערכת החיסון כדי שהגוף לא יתקוף את עצמו, אבל החיסרון הוא שכתוצאה מכך הגוף חשוף לזיהומים.
"באחד המקרים הגיעה אלינו חולה בת 16 עם כמה תופעות אוטואימוניות, שכללו הפרעות בדם, בעיניים ובכבד", מספר פרופ' רז סומך, מנהל מחלקת ילדים א ומומחה באימונולוגיה, אלרגיה והשתלות מח עצם, "היא הגיעה לספרא, לאחר שהייתה במעקב בהרבה מרפאות וקיבלה תרופות לדיכוי מערכת החיסון. בספרא ערכנו לה אבחון גנטי, בדיקת אקסום, ומצאנו שיש לה פגם בגן מסוים. האבחון המדויק אפשר לנו לטפל בילדה בצורה מותאמת אישית – במקום הטיפול הכללי שניתן לה עד כה שעצר את כל מערכת החיסון שלה, היא קיבלה תרופה שעוצרת רק את המסלול הספציפי שעובד בפעילות יתר.
לא רק שהאבחון היטיב את מצבה של הנערה, לאחר שהתברר לנו כי גם האמא חולה באותה מחלה הענקנו גם לה את הטיפול המתאים. כך שהגילוי אצל הילדה שינה לא רק את החיים שלה, אלא גם את החיים של אמא שלה.
מחלת PKU
המרפאה הארצית למחלת ה-PKU פועלת בספרא וכיום מטופלים בה כ-300 חולים. המטופלים בה עוברים בדיקת אקסום, בדיקה גנטית מתקדמת. "לכאורה לא צריך בדיקה גנטית כדי לגלות PKU, מספיק שרואים שיש רמה גבוהה של החלבון פנילאלנין בדם יחסית לחומצת טירוזין" מסביר פרופ' יאיר אניקסטר, מנהל היחידה למחלות מטבוליות בספרא, "אבל אנחנו יודעים שלאחוז או שניים מהנבדקים בעלי הפנילאלנין הגבוה יש בעיה בקופקטור, חומר הדרוש כדי להפעיל את האנזים. בחולים עם הבעיה בקופקטור הטיפול הרגיל ל-PKU לא יעזור, הילד יהיה עם בעיות אחרות, בעיקר פיגור, כי לא טופל בקופקטור. כך שלכל ילד אנחנו ממליצים בדיקה גנטית, כמו אקסום, ואם לא מוצאים בעזרתה את הבעיה אז ממשיכים לבדיקות חדשות אחרות. אנחנו חייבים להיעזר ביחד עם הביוכימיה והקליניקה גם בגנטיקה".
מחלות כליות
בספרא טופלה ילדה שסבלה מאי-ספיקת כליות, וכדי לברר את מקור הבעיה היא עברה בדיקת אקסום. הבירור הגנטי השפיע על האופן שבו הכינו אותה להשתלת כליה. אבל הוא השפיע לא רק על בריאות הילדה, אלא גם על אחיה הקטן. פרופ' אסף ויונטה, מנהל מחלקת ילדים ב' ומנהל המרפאה הנפרוגנטית בספרא: "בעקבות הממצא הגנטי, ערכנו בירור לגבי האח ומצאנו שהיה חולה למרות שהוא היה בשלבים מוקדמים של המחלה ולא היו לו עדיין סימפטומים קשים של מחלת כליות. הודות לזיהוי המוקדם, הוא קיבל טיפול המפחית את כמות החלבון בשתן ושומר על תפקוד הכליות לאורך זמן".
