פחדים והפרעות חרדה בילדים
מה ההבדל בין פחד לחרדה, מה גורם לחרדה ואיך מטפלים בה?
בין הפרעות החרדה הנפוצות ביותר בקרב ילדים נמנות פוביות ספציפיות, כמו פחד מכלבים, מטיסה או מגובה; פוביה חברתית, שמתבטאת בביישנות קיצונית וקושי להתנהל מחוץ למעגל החברתי הקרוב; הפרעת חרדה מוכללת, המאופיינת בדאגנות יתר ממצבים שונים כמו לימודים, יחסים חברתיים, מחלות ואסונות טבע; חרדת פרידה, מתבטאת בהיצמדות קיצונית להורה או דאגות מוגזמות להורה כשהילד לא נמצא בקרבתו; הפרעה כפייתית, הכוללת מחשבות טורדניות והתנהגות חזרתיות כגון שטיפת ידיים או רחצה מוגזמות או הקפדה מוגזמת על סדר; והפרעה פוסט-טראומתית, שיכולה להתפרץ כתוצאה מאירוע טראומתי כמו תאונה, פיגוע או תקיפה.
במקרים מסוימים, ילדים שמאובחנים עם הפרעת חרדה, סובלים מיותר מהפרעת חרדה אחת. במקרים אחרים יש סיכוי שיסבלו גם מהפרעות כמו הפרעת קשב וריכוז או דיכאון.
על ההבדל בין פחד לבין חרדה
פחד מתרחש כשהאיום הוא ודאי או גלוי וקרוב מבחינת הזמן והמקום. הוא מאופיין בעוררות גופנית ובתגובה רגשית שלילית חסרת פרופורציה לגבי "האיום". ברמה ההתנהגותית, הפחד מאופיין בתגובות הישרדותיות של בריחה. למשל, ילד שמפחד מכלבים וייתקל בכלב ברחוב, יתרחק מהמקום במהירות ואפילו יבחר לחזור הבית במקום להמשיך בתוכניות שלו לאותו יום (חוג, מפגש עם חברים, פעולה בתנועה).
לעומת זאת חרדה, מאופיינת במתח, חשש, דאגה ומצוקה כללית מאירוע שלילי שעשוי להתרחש בעתיד, גם ללא הנוכחות של סכנה מיידית. דאגה מוגזמת היא הדוגמה הטיפוסית לחרדה, לדוגמה ילד שדואג תמידית כי אביו או אימו יחלו במחלה קשה.
לנו, ההורים, קל יותר להבחין בסימפטומים של פחד מאשר בחרדה. קל לנו יותר להבחין כשהילדים מפוחדים. לעומת זאת, סימפטומים של חרדה, כמו דאגות ותחושות גופניות, יכולים להישאר חבויים, במיוחד אם הילד לא משתף אותנו מה שעובר עליו.
מהם הגורמים להפרעות חרדה?
לחלק מהילדים והמתבגרים יש פגיעות גדולה יותר וסיכוי מוגבר לפתח תופעות מסוג זה ממספר סיבות:
תורשה. הפרעות החרדה נוטות להיות תורשתיות, כשהמרכיב התורשתי במרבית הפרעות החרדה הוא כ-50%. לעתים קרובות, מספר בני משפחה (הורה וילד או מספר אחים) יסבלו מהפרעת חרדה.
גורמים ביולוגים. נמצא שחסר בחומר כימי במוח שנקרא סרוטונין, מביא להתגברות של דיכאון וחרדה. בנוסף, נמצא שחלק במוח הנקרא "אמיגדלה", שמווסת את התגובות שלנו לגירויים מעוררי חרדה (למשל תגובה להבעות פנים מפחידות), נוטה להגיב יותר לגירויים בילדים ומבוגרים עם הפרעות חרדה.
גורמים סביבתיים ותרבותיים. אלה תורמים להתפתחות של פחדים וחרדות כמו חוויות שליליות או טראומתיות של הילד, הזנחה או התעללות ואירועים של פרידה (כמו פרידה מהורה). במקרים רבים, אם להורים דפוסי התמודדות שליליים בעצמם, הם יכולים להשפיע על סגנון ההתמודדות של הילדים שלהם. לדוגמה: ילד שגדל בבית עם אב או אם הסובלים מהפרעת חרדה, עשוי להיות חשוף לצורת התמודדות חרדתית ויש סיכוי לא קטן שהוא יאמץ בעצמו את דרך ההתמודדות הזו. למשל, אם אחד ההורים נמנע משימוש במעלית, יש סיכוי שבנו או בתו ימנעו גם הם ויעדיפו טיפוס במדרגות.
גוננות יתר. גורם משמעותי בהתפתחות הפרעות חרדה בילדות, הוא הדפוס ההורי השכיח של נטייה לגוננות יתר. קחו לדוגמה ילד שחושש לדבר מול מבוגרים והוריו בוחרים לדבר במקומו. מבלי שתתכוונו לכך, התנהגות כזאת עשויה לשמר את החרדה. לעומת זאת, הורים שמצליחים לעודד את הילד לדבר ומחזקים אותו, מאפשרים לו בהדרגה להתמודד עם הקושי ולהתגבר עליו.
חרדה בקרב ילדים. צילום: Getty Images
מהי הסיבה שפחדים וחרדות לא חולפים מאליהם?
כשילדים נמנעים מחשיפה או מהתמודדות עם מצבים מעוררי פחד, ההימנעות מחוזקת. כך, לאורך זמן, הילדים מאמצים לעצמם גישה של הימנעות כדרך לפתרון הבעיה. לאורך זמן, ההימנעויות עלולות להשתרש והילדים עשויים לאבד את האמונה שיצליחו להתמודד עם הקשיים שלהם. לדוגמה, ילד ביישן שמתקשה לדבר בנוכחות ילדים חדשים ונמנע מכך לאורך זמן, עלול להביא לכך שההימנעות מתחזקת ומתרחבת והוא עלול לחשוש לדבר גם במצבים אחרים, כמו במשחקים ופעילויות של קבוצת ילדים, עם מלצרים במסעדות או במהלך השיעור.
ילדים עם נטייה לחרדה מגלים הטיות בעיבוד מידע ודפוס חשיבה חרדתי שיכולים לשחק תפקיד משמעותי בהיטמעות הפרעות החרדה בקרב צעירים.
בין צורות החשיבה הבולטות של ילדים עם הפרעות חרדה הן קטסטרופיזציה (נטייה לנבא את הרע ביותר) והסקת מסקנות נמהרת (למשל, כשחושבים שיש סיכוי רב מדי שמשהו רע יקרה).
מי מפחד יותר, בנים או בנות?
מרבית הפרעות החרדה שכיחות פי 2 בבנות מאשר בבנים, למעט הפרעה כפייתית וחרדה חברתית ששכיחות שלה בין בנים ובנות שווה.
עד כמה חמורות הפרעות החרדה בילדות?
ילדים עם הפרעות חרדה גם סובלים יותר מדיכאון. יש אחוזים גבוהים של תחלואה כפולה בין פחדים והפרעות חרדה בילדות לבין הפרעות חרדה נוספות והפרעות פסיכיאטריות נוספות, במיוחד דיכאון. הפרעות חרדה שלא מטפלים בהן, נוטות להמשיך באופן כרוני במשך שנים. ילדים שסובלים מהפרעות חרדה נוטים לסבול ככך שחולפות השנים ביותר מהפרעות חרדה אחרות, הפרעות שינה, הפרעות התנהגות, הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ודיכאון.
הפרעות חרדה פוגעות בתפקוד החברתי. הן גורמות להישגים לימודיים נמוכים יותר בבית ספר ואחר כך בצבא, באוניברסיטה ובעבודה. לילדים עם הפרעות חרדה ופחדים יש יותר תלונות גופניות. ילדים צעירים מתלוננים, במיוחד על כאבי בטן ואילו ילדים גדולים יותר ומתבגרים מתלוננים על כאבי ראש.
איך מטפלים בפחדים ובהפרעות חרדה של ילדים?
הטיפול בהפרעות חרדה בילדים הוא טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית (CBT), טיפול שהוכח במחקרים רבים כיעיל. טיפול CBT כולל את המרכיבים הבאים:
מרכיב פסיכו-חינוכי, בו מלמדים את הילד וההורים את מאפייני הפרעת החרדה ואיך מטפלים בה.
מרכיב גופני, בו לומדים לזהות את הסימנים הגופניים של חרדה, כמו דופק מואץ, הזעה וכאבי בטן ולהרגיע אותם בעזרת הרפיה, נשימה סרעפתית וביו פידבק.
מרכיב קוגניטיבי, בו לומדים לזהות מחשבות שליליות, ציפיות, הטיות חשיבתיות ומאתגרים את הילדים על ידי "דיבור עצמי" חיובי, מעודד ומציאותי יותר. מרכיב זה כולל גם לימוד טכניקות של פתרון בעיות. הילדים לומדים דרכים "להתווכח" עם המחשבות השליליות ולבדוק אופציות נוספות מעבר לציפיותיהם הגרועות מכל. לדוגמה, ילד שחושש מכלבים, ילמד לזהות את המחשבות והציפיות השליליות שלו למראה כלב מתקרב ("הכלב בטוח ינשך אותי"). הוא ילמד לאתגר את המחשבות שלו ("לפי מה אני יודע שהוא הולך לנשוך אותי?", "יש אפשרויות נוספות?", "האם אי פעם נשך אותי כלב?", "כמה פעמים חשבתי שכלב הולך לנשוך אותי והוא לא נשך?") וילמד להגיע למסקנות שונות ("הכלב רק רוצה לשחק איתי", או "הכלב סתם הולך ואני בכלל לא מעניין אותו").
מרכיב התנהגותי, בו נחשפים בהדרגה, בהנחיה ובשיתוף פעולה אל אותו הפחד ממנו הילד נמנע. מרכיב זה מלווה גם בבניית תוכנית חיזוקים וחיזוק עצמי על ניסיונות ההתמודדות של הילד. למשל ילד שחושש מעלייה במעליות, ייחשף בהדרגה לפחדים שלו.
הדרכת הורים. התפקיד שלהם בשימור החרדה כמו במקרים של נטייה לגוננות יתר או ביקורתיות ולימוד של סגנון מעודד ותומך.
הדרכת הצוות החינוכי. במקרים של חרדת פרידה, חרדה חברתית, אילמות סלקטיבית וחרדת מבחנים.
מניעת הישנות (Relapse prevention). לומדים איך לזהות ולנהל את הסימפטומים החרדתיים במידה ויופיעו בעתיד. חשוב לציין שהטיפול עצמו גמיש והשימוש במרכיביו השונים מותאם לגיל הילד, סוג ההפרעה, רמת החומרה וסגנון ההורים.
מחקרים מראים כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי יעיל ביותר בהפחתת חרדה בקרב ילדים ומתבגרים, לטווח הקצר ולטווח הארוך. ילדים רבים מעידים שטיפול מסוג זה מביא לא רק להפחתה בפחדים אלה גם לשיפור תפקודם היום-יומי ולתחושה של העצמה אישית.
במקרים בהם הפרעת החרדה קשה או כשילד אין כוחות להתגבר עליו במסגרת הטפול הפסיכולוגי בלבד משלבים גם טיפול תרופתי דוגמת פריזמה, פלוטין, ציפרלקס או לוסטרל. תרופות מסוג זה לרוב מתקבלות היטב על ידי ילדים ומתבגרים וכרוכות במעט תופעות לוואי יחסית. מחקרים רבים הוכיחו את יעילות תרופות אלו בטיפול בהפרעות חרדה בילדים ובמתבגרים. כשהפרעת החרדה מלווה גם בנדודי שינה ניתן לשלב לזמן מוגבל גם טיפול בתרופות מרגיעות-חרדה ומיישנות דוגמת קלונקס.
הפרעות חרדה בילדים הן שכיחות וניתנות לטיפול כיום בעזרת טיפולים פסיכולוגיים ו/או תרופתיים יעילים. על כן, במידה וילדכם סובל מפחדים, חששות או חרדות במשך זמן, שמשפיעות באופן משמעותי על מהלך חייו, מומלץ לפנות לאיש מקצוע המתמחה בטיפול בבעיות מסוג זה.
