מחלת הפה והגפיים

שם באנגלית: Hand Foot and Mouth Disease

מהי מחלת הפה והגפיים?

מחלת הפה והגפיים היא מחלה נגיפית (ויראלית) השכיחה בעיקר בקרב פעוטות וילדים עד גיל חמש ונפוצה במיוחד בגני ילדים. היא נגרמת מקבוצת נגיפים שנקראת אנטרו-וירוסים – החודרים לגוף דרך מערכת העיכול – ובעיקר מהנגיף Coxsackievirus A16. בגלל הדמיון בשם, לעתים קרובות מתבלבלים בין מחלת הפה והגפיים למחלת הפה והטלפיים, אבל אין שום קשר ביניהן. מחלת הפה והטלפיים תוקפת בעלי חיים בלבד (בקר, כבשים וחזירים).

מהם התסמינים?

המחלה מתבטאת בתסמינים הבאים, בכולם או בחלקם: חום, נגעים (נקודות אדומות או לבנות) על הלשון, ריריות הפה והשפתיים (מופיעים כ-24 שעות אחרי עליית החום ועם הזמן הופכים לכיבים, אפטות), פריחה על כפות הידיים והרגליים (לעתים היא תכלול שלפוחיות ותתפשט לאזורים נוספים כגון הישבן והמפשעה), כאב גרון, תחושה כללית רעה, אי שקט ואיבוד תיאבון. משך הזמן מההידבקות בנגיף ועד להופעת התסמינים (זמן הדגירה) הוא שלושה עד שישה ימים. החום לרוב מקדים את הופעת הפריחה ביום-יומיים.

כיצד נדבקים בה?

המחלה מועברת במגע עם החולה – למשל בחיבוק עמו או בחשיפה להפרשותיו מדרכי הנשימה (כגון נזלת), לנוזלי הגוף (כגון רוק), לפצעים או לחלקיקי הצואה שלו. הוא מידבק בעיקר בשבוע הראשון, אבל הנגיף יכול להתקיים בגופו ולהיות מופרש בצואה שבועות ואף חודשים לאחר חלוף התסמינים. לעתים מבוגרים (בעיקר) יכולים להידבק בנגיף מבלי לחלות. אך הם בכל זאת עלולים להפיץ אותו ולהדביק אחרים. כדי להפחית את הסיכון להידבקות יש לשמור על היגיינה, ובעיקר להקפיד לשטוף ידיים במים וסבון לאחר ביקור בשירותים, לנקות משטחי החתלה במעונות ובגנים, ולהימנע מאכילה משותפת עם חולים וממגע קרוב עמם.

איך מאבחנים?

במרבית המקרים האבחנה היא קלינית. הרופא/ה יכול/ה לאבחן את המחלה על סמך התסמינים ובדיקת הילד/ה. במקרים שבהם האבחנה אינה ברורה, ניתן לבצע בדיקת צואה לאנטרו-וירוסים.

איך מטפלים?

לא קיים טיפול ספציפי למחלה. כיוון שמדובר בווירוס, אנטיביוטיקה אינה נחוצה. במרבית המקרים המחלה חולפת מעצמה בתוך כמה ימים. הסיבוך העיקרי הוא התייבשות בשל הקושי לשתות ולאכול עקב הפצעים בפה. זהו למעשה גורם האשפוז השכיח ביותר בעקבות המחלה. לכן, אם עולה חשד להתייבשות (הילד/ה שותה פחות מהרגיל, החיתול יבש יותר מארבע שעות או שחלפו שש שעות ללא מתן שתן), או שקיימת החמרה אחרת במצב, יש לשוב אל רופא/ת הילדים.

תסמינים כגון כאבי ראש, כאבים בהנעת הצוואר והקאות עשויים לעורר חשד לדלקת קרום המוח שעלולה להיגרם מהנגיף Coxsackievirus, אשר מחייבת אשפוז להשגחה. אך זהו סיבוך נדיר ביותר.  

כיצד ניתן להקל על הילד/ה החולה?

• יש להקפיד על שתייה מספקת. ניתן להזליף את הנוזלים באטיות לפה במזרק או בקש.
• במידת הצורך, ובהיוועצות עם הרופא/ה, ניתן לתת משככי כאבים כגון אקמול ונורופן או משחות אלחוש (כאלו שמיועדות להפחית כאבי צמיחת שיניים).
• מומלץ לתת מזונות קרירים, בעלי מרקם רך, שקל לבלוע אותם (כמו מעדנים וגלידה).
• יש להישאר בבית כל עוד יש חום (מעל 38 מעלות במדידה רקטלית) ופצעים פתוחים.
• בשום אופן אין להישמע להמלצה לתת חלב עזים בלתי מפוסטר, ישירות מהעטין, במטרה להעלים את הנגעים. הדבר מעלה את הסיכון להידבקות במחלה מסכנת חיים – קדחת מלטה (ברוצלוזיס) – בשל האפשרות להימצאות החיידק ברוצלה בעזים. 

חזרה למחלות ילדים