‹ › ×

סוכרת נעורים (סוג 1)

שכיחות סוכרת נעורים הולכת ועולה. מהם התסמינים, איך מאבחנים ומטפלים והאם מדובר במחלה מסוכנת?

סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) היא מחלה אוטואימונית כרונית ששכיחותה גבוהה בקרב ילדים ונוער (מופיעה בעיקר אצל בני פחות מ-30) ועולה בהדרגה. העלייה בשכיחותה מתרחשת בעיקר בגילי 9-5 ו-4-0.

מהם גורמי הסיכון למחלה?

הסיבה להתפתחות המחלה אינה ברורה לחלוטין וכפי הנראה מדובר בשילוב בין רגישות גנטית לגורמים סביבתיים (כגון נגיפים מסוימים, מתח נפשי והשמנה) שמפעיל את מערכת החיסון נגד תאי הבטא בלבלב המייצרים את ההורמון אינסולין (גורמת לדלקת כרונית שהורסת אותם). האינסולין אחראי להכניס את הסוכר (גלוקוז) שבדם לתאי הגוף וכך לאזן את רמתו.

במילים אחרות, השילוב הנ"ל בין גנטיקה לסביבה משבש את פעילות מערכת החיסון וגורם לכך שתתקוף את תאי הבטא בלבלב ותהרוס אותם. וכשתאי הבטא בלבלב נהרסים, לא מופרש אינסולין וכך רמת הסוכר בדם עולה.

מהם התסמינים?

כל תסמיני המחלה נובעים מעליית רמת הסוכר. רמה גבוהה של סוכר בדם גורמת להפרשה מוגברת שלו בשתן. כך הכליות מתקשות להחזירו מהשתן לדם וגם לספוג את המים שעוברים דרכן אל כלי הדם, והגוף מגיב בהשתנה מרובה וצימאון.

תסמינים נוספים נובעים מפירוק השומנים והחלבונים שמתבצע בגוף (כיוון שאין ניצול של גלוקוז בגוף לצורך אנרגיה) וכוללים רעב, ירידה במשקל, ירידה בסיבולת בפעילות גופנית ועייפות. תסמינים נוספים כוללים טשטוש ראייה, סחרחורת, בחילות, כאבי בטן, עור יבש, זיהומי עור ונוספים.

כאשר הסימנים הללו מופיעים, חשוב לפנות לרופא/ה בהקדם.

מהם הסיבוכים?

ללא טיפול, רמת הסוכר הגבוהה בדם יכולה לגרום להשתנה מרובה וצימאון ולהתייבשות, לחמצת קטוטית סוכרתית (עלייה הרסנית בחומציות הדם אשר נובעת מפירוק השומנים) ולנוירופתיה סוכרתית – פגיעה במערכת העצבים ההיקפית (התסמינים משתנים לפי העצבים הפגועים).

איך מאבחנים?

האבחון מתבסס בעיקר על בדיקת רמת הסוכר בשתן או בדם (בצום). כאשר תוצאת רמת הסוכר גבוהה, ניתן לבדוק נוכחות נוגדנים עצמיים מסוג Anti GAD, IAA, ICA, המעידים על הפגיעה בלבלב.

איך עוקבים אחר רמת הסוכר בדם?

יש שני מדדים המשקפים את איזון רמת הסוכר בדם. המדד הראשון הוא בדיקת המוגלובין מסוכרר (HbA1c) – חלבון שנקשר למולקולת גלוקוז, אשר נוצר מחיבור בין ההמוגלובין שנמצא בתאי הדם האדומים (שתפקידו לספק חמצן לכל רקמות הגוף) לבין הסוכר המומס בדם. בדיקת המוגלובין מסוכרר בוחנת את אחוזו בדם ומשקפת את רמת הסוכר ומידת האיזון של הסוכרת. ככל שרמת הסוכר בדם גבוהה יותר, כך אחוז ההמוגלובין המסוכרר יהיה גבוה יותר. הבדיקה מתבצעת כל שלושה חודשים ונותנת מידע על רמת הסוכר בדם בחודשים שקדמו לה.

המדד השני הוא Time in range – בחינת משך הזמן שבו ערכי הסוכר נמצאים בטווח הרצוי. השאיפה בטיפול בסוכרת היא להגיע למצב שבו המטופל/ת נמצא/ת בטווח הרצוי לפחות 70% מהזמן. הדרך לבדוק זאת היא מדידת רמת הסוכר באופן רציף לאורך היממה.

קראו עוד על מדידת רמת הסוכר בדם

איך מטפלים?

בשלב החריף הטיפול הוא מתן אינסולין ונוזלים. בהמשך האינסולין ניתן בזריקות או בחיבור למשאבה.

קראו עוד על הטיפול באינסולין

ללכת לגן/ בית הספר עם סוכרת

ילדים עם סוכרת יכולים להשתתף בכל פעילויות בית הספר/ גן אך הקטנים צריכים עזרה בטיפול. בגיל חינוך חובה (שלוש עד תשע ולעתים אף יותר) ניתן להיעזר בסייעת רפואית בהתאם לחוק. הסבר מפורט על כך תוכלו לקבל מצוות מרפאת סוכרת.

איך להתכונן לגן/ בית הספר?

ספרו לצוות החינוכי על הסוכרת של ילדכם כולל זיהוי סימנים חריגים ואופן הפעולה. אחות מרפאת סוכרת תוכל להדריכו על המחלה ודרכי הטיפול בה.
מומלץ למצוא מקום מתאים לבדיקת סוכר והזרקת אינסולין (אם הילד/ה מעדיף/ה פרטיות).
הנחו את הילד/ה והצוות לאכול ארוחות בזמן, גם בטיולים ואירועים.
רצוי להכין ערכה הכוללת גלוקומטר (מד סוכר עם דקירה), עטי אינסולין, סירופ/ טבליות גלוקוז וארוחת בוקר.
חשוב לספק לבית הספר/ גן ערכת גלוקגון (לטיפול בהיפוגליקמיה – רמת סוכר נמוכה בדם) ולוודא שמיקומה ידוע לצוות.