עצרו הכל! כל מה שרציתם לדעת על עצירות אצל ילדים

שם באנגלית: constipation 
 

לעיתים מתפתחים פחד וחרדה מהישיבה והשימוש באסלה


כולנו חווינו מתישהו עצירות כמבוגרים, אבל כשמדובר בילדים, ההגדרה שלה משתנה מילד לילד. יש ילדים עם יציאות קשות מדי יום או יומיים המלווים בכאבים עזים ונחשבים לסובלים מעצירות ולעומתם, ילדים אחרים שלהם יציאות סדירות במרקם תקין מדי 3-4 ימים ולא מתלוננים על כאבים כלל.

מה גורם לעצירות?

אצל רוב הילדים בגילאים 2-4, השנים בהן נגמלים מחיתולים, העצירות עצמה נגרמת עקב אחזקת יתר של צואה. הילדים משיגים שליטה על הסוגרים ורבים מהם נוטים להתאפק מעבר לנדרש. לעיתים עשוי להתפתח גם פחד ואפילו חרדה מהישיבה והשימוש באסלה.

כשמדובר בילדים בוגרים יותר, ובכן, אלה לא כ"כ אוהבים ללכת לשירותים בגן או בבית הספר, מעדיפים להימנע ולהתאפק במשך שעות ארוכות ומגיעים למצב של עצירות. גם לתזונה יש השפעה רבה על מצב היציאות, כשכלכלה דלה בסיבים (המצויים בעיקר בפירות ובירקות), עלולה לעכב גם היא יציאות.

האם העצירות עצמה יכולה להיות סימפטום למשהו אחר?

במקרים נדירים, עצירות משנית לסיבות אחרות, כולל בעיות במשק המלחים בגוף, הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, צליאק, בעיה במבנה או עצבוב המעי ובעיות נוירולוגיות אחרות.

איך תזהו שהילד שלכם סובל מעצירות?

אצל תינוקות קטנים, בדגש על יונקים, הנורמה נעה בין יציאה אחת לשבעה ימים או לחלופין 7-10 יציאות ליום - בשני המקרים המצב נחשב תקין. בילדים מתחת לגיל שנתיים, עצירות יכולה להתבטא באי-שקט, ירידה בתיאבון, כאבים בזמן מתן הצואה ואפילו הקאות. אצל ילדים גדולים יותר, עצירות תלווה לרוב בכאבי בטן, נפיחות בבטן, כאבים בזמן מתן הצואה, צואה קשה ו/או דם בעת הניגוב.

מה ננסה לברר במהלך הבדיקה?

עד כמה העצירות מפריעה לילד. כמו כן, נשאל שאלות בנוגעות לתדירות, מרקם וסימפטומים נלווים ונחליט אם יש צורך בבירור אבחנתי או לא.

מה יקרה בבירור האבחנתי?

אצל רוב הילדים, אנמנזה (איסוף נתונים) ובדיקה פיזיקלית מקיפה מספיקים כדי להגיע לאבחנה. במקרים נדירים, כשיש עצירות ממושכת או קשה במיוחד, או ירידה משמעותית בתיאבון ולעיתים גם במשקל, נדרש בירור כדי להבין אם יש בעיה ראשונית הגורמת לעצירות. במקרים כאלה, נשלח את הילדים לבדיקות דם לצורך הערכת משק המלחים בגוף, תפקוד בלוטת התריס, שלילת מחלת צליאק ובדיקות נוספות בהתאים לגיל.

לעתים נשתמש גם בצילום רנטגן של הבטן, ננסה להעריך את חומרת הבעיה לפיה ולקבוע האם הבעיה ממוקמת באזור ספציפי במעי. כשעולה חשד לבעיה בעצבוב של המעי, נמליץ בחלק מהמקרים על ביצוע שיקוף (צילום עם חומר ניגוד) של המעי הגס, השלמת בדיקת מנומטריה רקטלית (הבודקת את תנועתית המעי ולחצי הסוגרים) ולעיתים על לקיחת ביופסיה מקצה המעי הגס.

איך מטפלים בעצירות?

השלב הראשון הוא שינוי הרגלים ותזונה. ההמלצה היא להגדיל את כמות הסיבים בדיאטה ולצרוך 4-3 מנות פרי ביום לפחות. בנוסף, חשוב להקפיד עם הילדים על שתייה מרובה ולעודד אותם לשבת פעמיים ביום בשירותים ל-5 דקות לפחות, אחרי ארוחת הבוקר וארוחת הערב. אם אין שיפור במצב, במרבית המקרים נתחיל בטיפול במרכך צואה כמו נורמלקס, שהוא למעשה פולימר שסופח מים לתוך המעי ובכך תורם לריכוך הצואה ולהגברת תדירות מתן הצואה.

במצבים אחרים נשתמש בסירופ אבילאק שפועל במנגנון דומה. לעיתים נשלב את הטיפול עם תרופה שמגבירה את תנועתיות המעי, כגון לקסדין, על מנת להשיג התרוקנות טובה יותר מצואה. בילדים עם עצירות קשה במיוחד, שלא הגיבו לטיפולים האלה וגם לא נמצאה סיבה ראשונית שגורמת לסימפטומים, יידרש טיפול בתרופות אחרות, גם הן מבוססות על הגדלת כמות הנוזלים בצואה ושיפור תנועתיות המעי.

האם יש צורך במעקב?

רוב החולים שמגיעים למרפאה, סובלים מעצירות כבר תקופה ממושכת של חודשים ואפילו שנים. במקרים כאלה, קוטר המעי הגס הסופי מתרחב מאוד וגם תחת טיפול לוקח לו זמן עד שיחזור לגודל רגיל. לכן, ברוב המקרים, הטיפול ממושך ואורך לפחות כחצי שנה עד שניתן להפסיק את התרופות בצורה הדרגתית. הקפדה על תזונה נכונה ופעילות גופניות לפחות 5 פעמים בשבוע בהחלט יכולים להיטיב את המצב.