פזילה אצל ילדים

שם באנגלית: Strabismus

מהי פזילה?

פזילה היא חוסר תיאום בין מנח העיניים: עין אחת מביטה במטרה, ועין שנייה אינה ממוקדת ומביטה בנקודה אחרת. הפזילה יכולה להיות דו-עינית – כל פעם עין אחרת מביטה למטרה/ לכיוון אחר, או חד-עינית – אותה העין מסתכלת למטרה ואותה העין פוזלת. לכל עין שישה שרירים, ובכל רגע נתון המוח מנסה לכוון את העיניים ישר למטרה באמצעות כיווצם/ הרפייתם.

קיימים סוגי פזילות שונים: פזילה מסוג איזוטרופיה שבה העין פונה פנימה, פזילה מסוג אקזוטרופיה שבה העין פונה החוצה, ופזילה ורטיקלית (אינה נפוצה) שבה העין פונה למעלה או למטה. לעתים מתקיימים כמה סוגי פזילות במקביל.

פזילה מופיעה אצל 1 מכל 20 ילדים ויכולה להיות קבועה או הולכת ובאה. אך בניגוד למקובל לחשוב, היא לא חולפת עם הגיל ודורשת טיפול. היא עשויה להופיע סביב גיל שלושה-ארבעה חודשים וסביב גיל שלוש עד חמש שנים. עד גיל ארבעה חודשים תנועת העיניים עדיין לא ממוקדת ולכן פזילה היא מצב תקין. פזילה שמופיעה לאחר גיל זה אינה תקינה ומצריכה אבחון וטיפול.

יש לציין שבינקות תיתכן גם "פזילה מדומה", תופעה שנובעת ממבנה הפנים של התינוק/ת שבו גשר האף רחב או שהעפעפיים מסתירים את העין ואז נוצרת אשליה אופטית שהעין פוזלת, בעיקר במבט הצדה או על חפץ קרוב. תופעה זו נעלמת לרוב סביב גיל שנה כאשר גשר האף צומח והפנים גדלות. עם זאת חשוב לגשת לאבחון אצל רופא/ת עיניים ילדים כדי לוודא שאכן מדובר בפזילה מדומה (תיבדק למשל בבדיקת החזרי אור).

מהם גורמי הסיכון?

• גנטיקה: הסיכוי לפזילה עולה כאשר הורה אחד לפחות סובל ממנה/ מעין עצלה.
• הפרעה בתשבורת: במצב זה קיים פער גדול בתשבורת (כוח שבירת קרני האור) בין שתי העיניים (כלומר: חדות הראייה בעין אחת פחותה בהרבה מהעין השנייה ונדרש לה מספר הרבה יותר גבוה במשקפיים) או שקיימת בשתיהן תשבורת קיצונית (חדות הראייה נמוכה מאוד בשתי העיניים ונדרש להן מספר משקפיים גבוה מאוד). הפזילה נוצרת כיוון שהעין מתקשה למקד על הרשתית את קרני האור שנכנסות לעין. העין הפגועה עשויה לפנות החוצה או פנימה בניסיון למקד את הראייה. באופן תקין, קרני האור שמגיעות לעין נשברות ומתרכזות על פני הרשתית ומתקבלת עליה תמונה חדה. משם היא מועברת דרך עצב הראייה למוח ומפוענחת.
• הפרעה אנטומית בעין: בעיה, כגון גידול בעין/ במוח או קטרקט, שמונעת מקרני האור להתמקד על הרשתית והעין מנסה לתקן זאת.
• תסמונות ומחלות (כגון תסמונת דאון ושיתוק) שמשפיעות על מערכת העצבים ועל הקשר בין המוח לשרירים המניעים את העיניים ופוגעות ביכולת של המוח לכוון את העיניים לעבר המטרה.
• בעיות עיניים נוספות, כגון התפתחות לא תקינה של שרירי העין או הרשתית, חסר התפתחותי של חלק מהעצבים המקשרים בין המוח לשרירי העין (תסמונת דווין), ודיסטרופיות רטינליות (מחלות ניווניות של הרשתית) שבהן התמונה שהמוח מקבל מהעין ירודה ואינה מספקת לו מידע על אופן כיוונה לעבר המטרה.
• טראומה (חבלה): יכולה לגרום לפגיעה באזורי המוח שמתכננים את תנועות העיניים/ לפגיעה נוירולוגית באזורים שאחראיים על הקשר שבין המוח לשרירי העיניים/ פגיעה ישירה בשרירי העיניים. בכל אחת מהפגיעות הללו המוח מתקשה לכוון את העיניים לעבר המטרה.

מהם התסמינים?

התסמין העיקרי של פזילה הוא כאמור עין המביטה לכיוונים שונים. לכך יכולות להתווסף ראייה מעורפלת/ כפולה (אך פעוטות וילדים קטנים לרוב לא מודעים לה) והפרעות כגון קושי בקריאה (שורות קופצות/ כפולות) ובריכוז.

מהם הסיבוכים?

מנח לא תקין של העיניים יכול להוביל לעין עצלה. כאשר שתי העיניים אינן מביטות באותה נקודה, המוח מקבל תמונות שונות/ מטושטשות מהעין הפוזלת ומעדיף להתעלם ממנה כדי למנוע ראייה כפולה ולהשתמש בעין החזקה. כך היא לא מתפתחת כראוי, הופכת עצלה, ונפגעות חדות הראייה, ראיית ניגודיות (הבדל בין שני גוונים) וראיית עומק (תלת-ממדית). ייתכן גם מצב שבו עין עצלה שחדות הראייה בה נמוכה מקשה על המוח לכוון את העין למטרה וגורמת לה לסטות. בנוסף, פזילה יכולה לגרום לבעיה אסתטית, רגשית וחברתית.

כיצד מאבחנים?

האבחון חייב להיעשות מוקדם כדי למנוע התפתחות עין עצלה ובעיית ראייה קבועה. ברוב המקרים הפזילה מתגלה בבדיקות עיניים שגרתיות.  

בבדיקה לאחר הלידה, בגיל שישה עד שמונה שבועות, ניתן לגלות גורמים שמסתירים את ציר הראייה או התפתחות לא תקינה של העין. בגיל שנה, שלוש ולפני גיל שש ניתן לאבחן פזילה, עין עצלה או גורמי סיכון שעלולים להוביל להן בהמשך.

הבדיקות יכולות לכלול התאמת אותיות או תמונות, קריאת אותיות מלוח, והתבוננות במטרה חזותית ממרחק משתנה כשכל פעם עין אחרת מכוסה. הבדל בתוצאות הבדיקה בין שתי העיניים יכול להעיד על פזילה/ עין עצלה. במקרים אלו נדרשת בדיקה יסודית אצל רופא/ת עיניים לילדים. בדיקה זו כוללת: הזלפת טיפות להרחבת האישונים, הטלת אור על העין ובחינת כוח התשבורת ומיקום שבירת הקרניים (למשל לפני הרשתית – מה שמעיד על ליקוי בראייה), ובחינת פזילה (בודקים בפנס ייעודי את תנועות העיניים ויכולת התמקדותן והיכן משתקף רפלקס האור המוחזר מהן. במצב תקין הוא במרכז האישון. אם הוא סוטה, מדובר בפזילה וניתן למדוד את מידת סטייתה), ובחינת חלקי העין במנורת סדק.

כאשר עולה חשד שהפזילה נובעת מבעיה מוחית, ייתכנו בדיקות נוספות כגון הדמיית מוח.

כיצד מטפלים?

מטרת הטיפול בפזילה היא לשפר את מנח העיניים כדי לאפשר ראייה דו-עינית תקינה. דרך הטיפול נקבעת בהתאם לסיבה שגרמה לפזילה. כך למשל, אם הסיבה היא הפרעת תשבורת, הטיפול עשוי להיות משקפיים (ייתכן שימוש גם בעדשת פריזמה, המאפשרת שבירת אור בכיוון מסוים ומתקנת ראייה כפולה). המשקפיים משפרים את הראייה בשתי העיניים ומחזקים את יכולתן לפעול בתיאום. כמו כן הם יכולים להגביר את רפלקס המיקוד (אקומודציה) של גלגל העין ולמתן את כיווץ השריר הפנימי של העין שהוא זה שלעתים מוביל לפזילה. אם הסיבה היא עין עצלה הטיפול עשוי לכלול רטייה על העין החזקה כדי לחזק את העין החלשה.

בנוסף ניתן לבצע תרגול תנועות עיניים ומיקוד (בעיקר כשהפזילה גורמת לקושי בקריאה).

טיפול אפשרי נוסף הוא הזרקת הרעלן בוטולינום לתוך אחד השרירים שאחראיים על תנועות העין. הזריקה מחלישה את השריר ומפחיתה את יכולת הנעתו.

כאשר מקור הפזילה הוא בקשר לא תקין בין העין למוח, וכשדרכי הטיפול השמרניות לא עוזרות, ניתן לבצע ניתוח שבו מאריכים או מקצרים את שרירי העין וממקמים אותם מחדש (אפשרי מגיל חצי שנה). הארכת השריר מחלישה אותו וקיצורו מחזק אותו.

למה לטפל במחלה דווקא בשיבא?

במרפאת עיניים ילדים ופזילה בשיבא רופאים ומנתחים שעוסקים במגוון מחלות עיניים. הם מנוסים מאוד בבדיקות, אבחון וטיפול בפזילה ובניתוחי פזילה, גם במקרים מורכבים ויוצאי דופן. בנוסף לרופאים ומנתחים, הצוות כולל אורטופטיסטים, אופטומטריסטים ואחיות. כולם משתפים פעולה עם מכון העיניים – שנחשב מהמובילים בארץ – ועם מערכים תומכים נוספים לפי הצורך, מתאימים לכל מטופל/ת טיפול אישי, ומלווים את המטופלים לאורך כל הדרך. בנוסף, למרפאה מוקצה חדר ניתוח גדול נוסף, מחוץ למחלקת עיניים, ולכן זמינות ניתוחי העיניים בילדים גבוהה.