ברכת הגומל: הדרך הנכונה לגמילה מחיתולים

כפיר נוי, פסיכולוג התפתחותי וחינוכי מומחה 

הפעוט שלכם הולך להיות עכשיו בבית לזמן ארוך בגלל חופשת פסח, סוכות או החופש הגדול? מעולה. זמן מושלם להתחיל גמילה מחיתולים. אבל למרות שמדובר בנקודות ציון מוצלחות בלוח השנה, גם הוא עצמו צריך להיות בשל לתהליך. איך מתווכים לו את הגמילה וכיצד נמנעים מלגרום לו לנזקים? חג החירות מחיתולים – מתחילים.

מהו הגיל הממוצע שבו מתחילים גמילה?

בעיקרון הספרות מדברת על גיל שנה עד גיל ארבע. אצלנו בארץ זה נע לרוב מגיל שנה ושמונה חודשים עד גיל שנתיים וחצי, כשהתהליך מקבל תאוצה לקראת כניסתו של הילד לגן עירייה.

עד כמה חשובה הבשלות של הילד עצמו? ואיך יודעים שהוא בשל?

חשוב מאוד להגיע לבשלות רגשית וביולוגית. "מבחן הבשלות", נקבע בהתאם לשלושה קריטריונים שחייבים להתקיים לפני שמחליטים על גמילה:

1. בשלות פיזיולוגית. מערכת שלפוחית השתן היא למעשה שריר שבתחילה הוא רפוי ועם הזמן הולך ומתחזק. זו הסיבה שתינוקות רכים עושים צרכים באופן תדיר ועם הזמן נוצרים פערי זמן גדולים יותר. אם רואים שהחיתול נשאר יבש בפער של מינימום כשעתיים מאז החלפת החיתול הקודם, המשמעות היא שפיזיולוגית הוא כבר כשיר להתחיל.

2. בשלות מוטורית. כדי שילד יעשה את צרכיו בשירותים או בסיר, הוא צריך לדעת לעמוד, ללכת ולהתיישב על האסלה כמו שצריך. 

3. ניצנים של ההבנה. חשוב לראות שהילד כבר מודע חלקית לעשיית צרכיו. אם הוא מספר ביוזמתו שעשה בחיתול - נהדר, אבל מספיק שנראה אותו נעמד בצד בזמן שהוא עושה צרכים, או מצביע על החיתול המלא ובכך מסמן שהוא מפריע לו.

קיים הבדל מגדרי כלשהו?

התפתחות השפה אצל בנות היא טיפה טובה יותר מאשר אצל בנים. מצד שני, לבנים יש יתרון פיזיולוגי: הם יכולים להטיל שתן בעמידה - מה שמקל עליהם את הפעולה מבחינה מוטורית וגם מאפשר להם לעשות זאת מחוץ לבית בקלות. לכן הפערים מתאזנים ולא באמת קיים הבדל.

איך מכינים את הקטנים לגמילה?

השלב הראשון הוא העלאת מודעות. כחודש לפני הגמילה עצמה, התחילו לשוחח עם הילד על הנושא: "הנה אמא הולכת לשירותים, תראה איך אבא הלך לשירותים". אפשר להראות להם סיר או מקטין אסלה, בובה שהולכת לשירותים, וגם להקריא סיפורים ולהראות סרטונים שעוסקים בגמילה.  

נוי גם ממליץ לתת לפעוט להתעסק בכל מיני חומרים כמו צבעי גואש, בצק חום, פלסטלינה – כאלה שמזכירים בחזותם מראה של הפרשות. הרבה פעמים ילדים נבהלים בהתחלה ממראה הצרכים שלהם, בעיקר מהצואה. עיסוק בחומרי הגלם האלה עוזר בעיבוד, ברמה התחושתית וברמה הוויזואלית.

מה השלב הבא?

אימון. בתקופה הזו עדיין שמים לילד חיתול אבל הולכים איתו מדי פעם לשירותים או לסיר ומבקשים ממנו לעשות בהם את הצרכים שלו. בשלב הזה אומרים לילד: "אתה כבר ילד גדול, את ילדה חכמה, עכשיו נלך ונתחיל להתאמן ביחד בעשיית צרכים". מסבירים לילד או לילדה שבגילם "הצרכים צריכים לצאת מהשירותים לים הגדול". אפשר לתת לילד תחושת שליטה ולתת לו לבחור את הסיר או את מקטין אסלה. לרוב בתקופה זו הורים משתמשים בחיתול-תחתון (חיתול בגד ים) שקל יותר להסיר ולהחזיר.

והשלב השלישי?

שלב היישום, שיכול להגיע בין שבוע עד חודש וחצי אחרי שלב האימון. בשלב זה נפרדים לחלוטין מהחיתול (למעט בלילה) והילד עובר באופן מוחלט לתחתונים. חשוב להדגיש שברגע שמגיעים לשלב זה, אין דרך חזרה. לכן חשוב שיהיה תיאום גם עם כל בני המשפחה. זה אומר שאפילו אם שמים את הילד אצל הסבים, לא מומלץ לשלוח אותו עם חיתול כדי להימנע מתאונות. יש לקחת בחשבון שתאונות עלולות להתרחש ואם זה מהווה בעיה - אז לא לשלוח בכלל.

מתי נכון להתחיל גמילת לילה?

לרוב מומלץ להתחיל חודש אחרי תחילת תהליך הגמילה, אבל מה שחשוב בעיקר זה שרואים שהילד מצליח להתאפק מספיק זמן ביום, לפחות בין שלוש לארבע שעות. עם זאת, חשוב מאוד להקשיב גם לרצון הילד. אם הילד כבר גמול ביום ומבקש לישון ללא חיתול בלילה, אסור בשום אופן לשים לו חיתול. לא רק שזה ישדר לו שההורים שלו לא סומכים עליו, מה שיפגע בתהליך הגמילה, אלא גם יפגע בתחושת המסוגלות שלו ובקשר הבין הורי בעתיד. מעל לכל, חשוב לתת לילד את תחושת השליטה וההערכה העצמית. חשוב לדעת שגמילת לילה היא הדרגתית, ושעלולים להתרחש לא מעט פספוסים ולגלות סבלנות.

איך מונעים מהילד לחוות תחושת כישלון?

על ההורה להבין שהגמילה היא תהליך שלעיתים יכול לקחת זמן, ושיהיו בו גם פספוסים ואכזבות. אם לפעוט הייתה תקלה וברח לו פיפי על השטיח, לא רק שאסור בשום פנים ואופן לכעוס עליו, אלא יש להעצים ולהרגיע  אותו. לומר לו: "זה בסדר, גם לאחותך זה קרה כשהייתה בגילך". המסר העיקרי הוא להפוך את הגמילה לעבודת צוות: לא להטיל את האחריות רק על הילד. להגיד: "חמוד, כנראה שלא התאמנו מספיק", לתת תחושה שגם ההורה שותף לתקלה ולהוסיף: "בפעם הבאה נצליח, אני מאמין בך'.

מה לגבי "פיפי פרס" - חיזוקים חיוביים?

לא בכל פעם שהילד מצליח לעשות צרכים בשירותים צריך למהר ולתת פרס. עדיף במקום, לתת חיזוק מילולי. לומר: "כל הכבוד לך", "בוא נתקשר לסבתא ונספר לה איך הצלחת". אחת לכמה זמן, אחרי שהוא מצליח מספר פעמים, אפשר לתת פרס, אבל עדיף שזה יהיה פרס שיסמל את הקשר בין הילד להורה ויחזק את האינטראקציה ביניהם, לדוגמה: "הצלחת כך וכך פעמים, עכשיו אתה הולך עם אמא לאכול גלידה". לתת את התחושה שבדיוק כמו שהכישלון הוא משותף, גם ההצלחה משותפת.

אנחנו עלולים לגרום לילד לנזק אם אנחנו לא מבצעים את הגמילה בצורה נכונה?

יכולים להתרחש מגוון נזקים, אפילו ארוכי טווח ומסיבות שונות. אחד מהם הוא אם לא מבצעים את הגמילה בזמן. לדוגמה, ילד שכבר מוכן ורוצה להיגמל, מוריד בעצמו את החיתול ורוצה ללכת לשירותים כמו האחים הגדולים שלו, אבל ההורה אומר לעצמו "כרגע לא מתאים לי, אני מעדיף לחכות לקיץ" ומחליט למנוע ממנו את הגמילה. מצב כזה עלול לפגוע מאוד בתחושת המסוגלות ותחושת השליטה של הילד ועלול לגרום למאבקי כוחות ("כשאתם תרצו שאוריד טיטול אני כבר לא ארצה..."). הילד מזהה שיש לו קלף מיקוח מול הוריו. 

בתרחיש אחר, עלול ההורה להתחיל תהליך גמילה אגרסיבי מדי, בכוחניות או ללא הכנה. מצב כזה יכול כבר בהתחלה לייצר קשיים מוחשיים בתהליך הגמילה עצמו: עצירויות, התאפקות מכוונת מצד הילד, חרדת אסלה (מה שגורם לילד לעשות רק בתחתונים). בנוסף, מבחינה נפשית, זה עלול לייצר מאבקי שליטה בין ההורה לילד ובדיקת גבולות. הילד מבין שכועסים עליו אם הוא לא עושה כמצופה ממנו, ובודק עד כמה הוא יכול להמשיך עם זה ומה קורה בזמן הזה. זהו דפוס שעלול להימשך גם זמן רב אחרי הגמילה. לדוגמה, כשהילד כבר גדול יותר ואומרים לו לבוא למקלחת, אבל הוא משתהה בכוונה. במקביל, זה עלול לפגוע בעצמאות שלו וביחסי ההורה-ילד העתידיים: הילד עלול להרגיש באופן תמידי שההורה מאוכזב ממנו, שהוא כועס עליו, ושהוא אינו עומד בציפיות.

אילו עוד דברים אסור לעשות כדי להימנע מנזקים?

עד כמה שלעיתים זה מתסכל שהילד מפספס ועושה את צרכיו על  הספה או השטיח, אסור בשום אופן לומר לילד משפטים שעלולים לפגוע בהערכה העצמית שלו כמו "מה אתה תינוק?", או "בגילך אחותך נגמלה כבר מזמן", וכמובן משפטים קשים עוד יותר כמו: "נמאסת עליי כבר:. אם ההורה מרגיש שקשה לו לשמור על איפוק, מומלץ שייעזר באנשי מקצוע. 

החלק החשוב ביותר בתהליך הגמילה: לראות גם את הילד בזמן התהליך. לעיתים, בתקופת הגמילה, הורים הופכים לחדורי מטרה. הם עסוקים רק בזה ושוכחים שיש עוד הרבה רבדים ביום, כמו משחק, שיחה, בילוי עם חברים. חשוב להמשיך לתת מקום לכל הדברים שהיו חלק מסדר היום גם לפני שאמרתם ביי ביי לחיתולים.


הגמילה היא תהליך שלעיתים יכול לקחת זמן, ושיהיו בו גם פספוסים ואכזבות