מה עושים עם הילדים: טיפים שימושיים להורים בזמן מלחמה

מאת: יהודית אברון, פסיכולוגית שיקומית, רפואית והתפתחותית, מומחית ומדריכה, במכון להתפתחות הילד 

המלחמה הממושכת הצפויה, מביאה אותנו להתכנס בבתים ובהיעדר מסגרות עלינו למצוא דרכים להעסיק את הילדים. הנה כמה טיפים מועילים:

הסבירו על המצב לפי גיל ורמת הבנה. כולם מרגישים רע מאוד כרגע, דואגים, מוטרדים, מפחדים, חרדים, וכועסים. את הרגשות האלה, אין צורך לשתף עם הילדים באופן מלא, אבל דעו שלכל ילד וילדה יש אנטנה מיוחדת שמכוונת להוריו. ולכן, מה שאתם מרגישים, עובר כך או אחרת, במקצת או הרבה, גם לילדכם. זה לא אומר שצריך לספר הכל, אבל צריך להגיד משהו: להסביר באופן שמובן על פי הרמה ההתפתחותית והגיל. האמירה צריכה לכלול הסבר על כך שזה מצב לא רגיל, שאבא ואמא שומרים עליכם, זו האחריות שלהם והתפקיד שלהם. שאנחנו חזקים ונתגבר. 
תנו לילדים תפקידים, בהתאם לגיל וליכולת. החל מלקחת את הנעליים ולשים אותן במקום ולהביא את הסנדלים, להתלבש לבד, במידת האפשר, ועד לפינוי המדיח, קיפול כביסה, סידור החדר. תפקידים ואחריות עוזרים להיות עסוקים, ומשפר את התחושה. 

שימרו על סדר יום. שיגרה היא דבר חשוב וטוב עבורם. היא מונעת רגשות שליליים וגם מסייעת להסיח את הדעת. ארגנו את היום שלהם כך שבכל יום יש מספר פעולות קבועות שעושים, שילוב כיף וגם של מטלות. כולם משתתפים וזה עוזר להורים וגם לילדים.

הפחיתו צפייה במסכים. זה פסיבי, זה ממכר וזה מנתק מהסביבה ועל כן מזיק מאוד. מעבר לחיבור למסך, חשוב להפחית במידה ניכרת גם את החשיפה שלכם ושלהם לידיעות ולחדשות. המידע יגיע בכל מקרה וחשיפה ממושכת אליו מזיקה בצורה משמעותית.

אז מה כן?

שלבו פעילות שכוללת הנעה של הגוף. קצת קפיצות, ריצות, משחקים מוטוריים. לא חייבים לצאת החוצה בשביל זה, גם בבית אפשר: כיסאות מוזיקליים, תופסת גובה, לפעמים אפילו מחבואים, לרקוד ביחד, לבנות משהו ביחד במרחב. פעילות מוטורית מעוררת וגם מצחיקה, מעניינת ויוצרת קרבה וקשר. בנוסף היא מייצרת הסחות דעת.
 
צרו קשר עם ילדים אחרים מהגן. בזום, בטלפון, קשר פיזי באחד הבתים. במצבים כאלה, רובינו מעוניינים בקרבה לאחרים.  

שימרו גם על עצמכם: שמרו על הנפש שלכם. יש לכם תפקיד ואחריות כלפי ילדיכם. זיכרו לקחת זמן ולנשום, לנשום, שלבו ביום שלך גם פסק זמן והסחות דעת.  

בתקווה לימים שקטים וטובים יותר

>> כלים להורים להתמודדות עם ילדים ובני נוער בתקופת לחימה וחירום