שיבא - ילדים / מרפאות / אנדוקרינולוגיה וסוכרת נעורים / סוכרת נעורים – אבחון, טיפול ומעקב / טיפול במשאבת אינסולין / התנהלות במצבים מיוחדים
התנהלות עם משאבת אינסולין במצבים מיוחדים
הנחיות למצבים מיוחדים בעת שימוש במשאבת אינסולין:
מתי להחליף מיד פרפרית/ פוד
- אם הקנולה יצאה ממקומה או התקפלה
- אם יש דם בפרפרית או באזור הפוד
- בעת חשש לחור ודליפה מהצינורית
- כאשר חשים בכאב, גרד ואי נוחות או כאשר מתפתחים רגישות, אודם או נפיחות באזור החיבור של הפרפרית/ פוד לעור
- כאשר מופיעה התראה על חסימה במשאבה
- כאשר רמת הסוכר נותרת גבוהה לאחר מתן בולוס לתיקון
כיצד למנוע זיהומים בעור באזור חיבור הפרפרית/ פוד
- רוחצים ידיים במים וסבון לפני החלפת הפרפרית או הפוד
- מחטאים את אזור החדרת הפרפרית/ פוד בחומר אנטיספטי וממתינים עד לייבושו טרם החדרת המחט
- מחליפים סט פעם בשלושה ימים
- בודקים את אזור הפרפרית/ פוד לעתים קרובות (אודם, רגישות, רטיבות)
- אם מופיעים סימני דלקת, מטפלים מיד
- משתמשים בציוד באופן חד-פעמי
- מחליפים את אזורי החדרת הפרפרית/ פוד
קראו על הטיפול בעור בהרחבה
מתי לבדוק קטונים בשתן
- בעת מחלה
- כאשר מופיע ערך סוכר גבוה (מעל 300 מ"ג) אשר אינו מגיב לתיקון באמצעות המשאבה; הוחלף הסט, ניתנה זריקה לתיקון ועדיין הסוכר בעלייה
- כשערך הסוכר גבוה ומלווה בכאבי בטן ובחילות או הקאות
מעבר לזריקות אינסולין כאשר המשאבה מושבתת
בעת תקלה במשאבה ועד לקבלת משאבה חלופית, יש לעבור זמנית להזרקת אינסולין:
- בטווח הקצר, יש להזריק אינסולין קצר פעולה באמצעות עט, כבולוס תיקון, כל שעתיים-שלוש. מדובר בתחליף זמני לאינסולין הבסיסי עד לחזרת הטיפול במשאבה.
- יש להמשיך לתת בולוסים לפני הארוחות בהתאם לצריכת הפחמימות ורמת הסוכר לפניהן, בדומה למתן בולוס במשאבה.
- אינסולין ארוך טווח נדרש כאשר המשאבה מנותקת לזמן ממושך; אם הפסקת הטיפול במשאבה צפויה לעלות על 18-12 שעות, צריך לתת זריקת אינסולין ארוך טווח בהתאם למינון הבסיסי שהיה במשאבה (לפי התוכנית שלה).
התנהלות בעת מחלה חריפה
מצבים מסוימים, למשל מחלה בדרכי הנשימה, דלקת, פציעה או ניתוח, יכולים לגרום לתנגודת זמנית לאינסולין וכך לרמת סוכר גבוהה בדם. כך, בייחוד אם הם ממושכים, מצבים אלו עשויים להצריך העלאה של מינון האינסולין הבסיסי במשאבה ואף של מינון הבולוסים. בנוסף הם מעלים את הסיכון לחמצת קטוטית סוכרתית (עלייה הרסנית בחומציות הדם אשר נובעת מחוסר באינסולין ופירוק השומנים בגוף לצורך ייצור אנרגיה), ולכן חשוב לשים לב לסימנים ולטפל בהתאם (ראו טיפול בהיפרגליקמיה וחשד לחמצת). יש לזכור שהגוף זקוק לאינסולין בסיסי בכל מצב, גם אם לא אוכלים. הקצב הבזאלי יכול להשתנות אולם לעולם אינו מתבטל.
אז מה לעשות?
- לטפל במחלה (וגם לעבור בדיקה גופנית אצל רופא/ת הילדים).
- למדוד את ערכי הסוכר כל שעתיים-ארבע שעות. אם מתקבל ערך סוכר שמעל 300% מ"ג אשר אינו מגיב לתיקון אינסולין באמצעות המשאבה וזריקת אינסולין, לבדוק נוכחות גופי קטון (קטונים) בשתן או בדם.
- להמשיך במתן אינסולין בזאלי ולהתייעץ עם הצוות על הצורך בשינוי.
- לשתות הרבה מים. אם אין תיאבון ורמת הסוכר נמוכה מ-70% מ"ג, לשתות נוזלים ממותקים בכמות קטנה (כ-100-50 סמ"ק כל שעתיים).
- להיות בקשר עם הצוות המטפל.
- במקרה של שלשולים מרובים, הקאות וחולשה קיצונית, מומלץ להגיע למיון.
