‹ › ×

ניתוח שרוול קיבה בילדים ובני נוער

בניתוח שרוול כורתים את רוב הקיבה. במקום בלון גדול ואליפטי היא הופכת לצינור צר וארוך, שרוול, שנפחו הוא כעשירית מנפח הקיבה הקודם

שם באנגלית: Sleeve Gastrectomy

ניתוח שרוול קיבה, הוא ניתוח בריאטרי המתאים לילדים שסובלים מהשמנת יתר חולנית (BMI 40 ומעלה) או מהשמנת יתר (BMI 35 ומעלה) עם מחלות נלוות (כגון יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם ודום נשימה בשינה). ערך ה-BMI (מדד מסת גוף) מחושב לפי נוסחה קבועה: חלוקת המשקל (בקילוגרמים) בגובה (במטרים) שהועלה בריבוע. לדוגמה, לילד שמשקלו 80 ק"ג וגובה 1.50 יהיה BMI 35.

או התקשרו: 072-3952585

השמנה בילדות עלולה להוביל למחלות רבות גם בחיים הבוגרים, ובהן מחלות לב וכלי דם, סוכרת, כבד שומני, לחץ תוך-גולגולתי מוגבר, מחלות אורתופדיות ודיכאון. הסיכוי למחלות אלו עולה ככל שההשמנה חמורה וממושכת יותר. לכן, כדי למזער את היקף התחלואה, השמנה דורשת טיפול בשלב מוקדם.

מהו ניתוח שרוול קיבה?

ניתוח שרוול הוא אחד משישה ניתוחים בריאטריים (קיצור קיבה) שמטרתם לתרום לירידה במשקל. בניתוח זה כורתים את רוב הקיבה; כך, במקום בלון גדול ואליפטי היא הופכת לצינור צר וארוך, שרוול, המשכי לוושט, שנפחו הוא כעשירית מנפח הקיבה הקודם.הפחתת נפח הקיבה משפיעה גם על כמות המזון שניתן לצרוך וגם על התקשורת בין המעי למוח; כך יורדת משמעותית רמתו של הורמון הרעב גרלין שמקורו בכיפת הקיבה (החלק העליון שלה שנכרת בשלמותו). על כן המטופלים חשים חוסר תיאבון במשך שמונה חודשים עד שנה וחצי (חלקם מעידים כי כבר ביום שלאחר הניתוח מורגשת תחושת שובע חדשה), ונפח קיבתם מוגבל לארוחות של כ-50 סמ"ק (לעומת כליטר לפני התהליך). אולם, אם רוצים לשמר זאת, לרזות ולא להעלות במשקל בחזרה, אין לסמוך רק על הניתוח ולאחריו יש להקפיד גם על תזונה בריאה, הרגלי אכילה נכונים ופעילות גופנית.

כיצד הוא נעשה?

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית, בשיטה לפרוסקופית (זעיר-פולשנית); המנתח יוצר חמישה או שישה חתכים זעירים בדופן הבטן שדרכם מוחדרים מצלמה (כדי שניתן יהיה לצפות בשדה הניתוח על גבי מסך), המכשור הניתוחי, ומעין שרוולים שקוטרם חמישה עד 12 מ"מ שבאמצעותם הבטן מנופחת בפחמן דו-חמצני כדי ליצור חלל עבודה בין דופן הבטן לאיברים הפנימיים. לאחר מכן המנתח מפריד את הקיבה מרקמות השומן הצמודות אליה, ואז חותך אותה לאורכה ומיד לאחר מכן מלחים את כלי הדם שבה ואת רקמות השומן.

הכריתה האורכית של רוב הקיבה, שבסופו של דבר מותירה ממנה רק חלק צר וארוך, מתחילה כארבעה ס"מ מהשוער של הקיבה (פילורוס, השסתום התחתון שלה) ומסתיימת במקום הכניסה של הקיבה לוושט. כך מוסרים בין 75% ל-85% מנפח הקיבה ולמעשה נוצר שרוול ארוך ומוּטה מעט, שממשיך את צינור הוושט עד למעי הדק.

הכריתה נעשית באמצעות מכלב, מעין שדכן שמהדק שש שורות של סיכות טיטניום זעירות: שלוש שורות על שרוול הקיבה (החלק שנשאר בגוף) ושלוש שורות על החלק שנכרת. לאחר מכן המכשיר חותך בין שלוש השורות שנותרות בקיבה לשלוש השורות שבחלק שמיועד להיכרת. כך מתקדמים בכריתה ובאיחוי מתחתית הקיבה ועד למקום שבו הוושט נכנס אליה. לאחר מכן המנתח בודק את אטימות הקיבה באמצעות מילויה בצבע כחול וסקירת קו הכריתה. אם מתגלה דליפת צבע, ניתן לתקנה בעזרת תפרים.

בסיום הניתוח חלק הקיבה שנכרת מוצא דרך אחד החתכים בבטן, שהורחב בכמה מילימטרים. בנוסף מונח נקז לאורך קו הכריתה לניקוז נוזלים, אשר מוצא עם השחרור הביתה. לאחר מכן מוצאים המכשור והפחמן הדו-חמצני, והחתכים נתפרים ונחבשים.

אל תתפשרו על פחות מהטוב ביותר

100% בשביעות רצון בסקר שנערך בקרב מטופלים ובני משפחותיהם

אנו מודעים לכך שניתוח עשוי לעורר מתח ופחד, ולכן הילדים ובני משפחתם עוברים אצלנו במחלקה לכירורגיית ילדים הכנה מקיפה – רפואית ורגשית – וטיפולי רפואה משלימה (שיאצו וטווינא) שמסייעים להפחית את המתח לפני הניתוח ואת הכאבים לאחריו. קראו על ההכנה לפני ניתוח ילדים.

ד"ר גדעון קרפלוס, שעומד בראש צוות המנתחים במחלקה לכירורגיית ילדים, היה מהראשונים בארץ שביצע ניתוחים בריאטריים לילדים ומתבגרים. המנתחים במחלקה הם רופאים בכירים בלבד, בעלי ניסיון כירורגי רב ואת הניתוח עצמו מבצעים שני רופאים בכירים. מדי שנה הצוות מבצע אלפי ניתוחי ילדים מכל הסוגים, גם מורכבים, ועושה שימוש במכשור רפואי מתקדם ביותר. במחלקה עובד גם צוות רב-תחומי מנוסה – שכולל רופאים מומחים באנדוקרינולוגיה, דיאטניות ורופאי ספורט – אשר מעניק מעטפת טיפולית מלאה לילד המנותח.

איך מתכוננים אליו?

הערכות פסיכולוגיות ותזונתיות: מטרתן של הערכות אלו, שנעשות על ידי צוות רב-תחומי שכולל אנדוקרינולוגים, דיאטניות, רופא ספורט וכירורג, היא לבדוק אם הילד מסוגל לשנות את הרגלי האכילה שלו אחרי הניתוח. למעשה, עליו להתחיל לשנות את ההרגלים הללו עוד לפני הניתוח כדי להתאמן לקראת אורח החיים החדש, הכולל תזונה בריאה ומגוונת, אכילה מסודרת ופעילות גופנית. המשפחה והבית הם חלק בלתי נפרד מתהליך זה, הם נדרשים להבין אותו ולתמוך בו.

בדיקות טרום-ניתוחיות ונוספות: אלו כוללות אק"ג, צילום חזה, תפקודי ריאות, צילום קיבה או גסטרוסקופיה (בדיקה שבה סיב אופטי מוחדר דרך הפה למערכת העיכול כדי לבדוק אם לא קיימות בה בעיות כגון דלקת, כיבים ופוליפים), אולטרסאונד בטן ובדיקות דם כלליות והורמונליות (כדי לשלול בעיה הורמונלית הגורמת להשמנה, שעלולה להעיב על תוצאות הניתוח).

דיאטה דלת פחמימות: יש לבצעה שבועיים לפני הניתוח (כדי לנסות להוריד במשקל ככל הניתן) בהתאם להוראות הדיאטן/ית המטפל/ת.

התנהלות תזונתית: ביום שלפני הניתוח אין לאכול מזון עשיר בסיבים תזונתיים (כגון ירקות, פירות ודגנים מלאים) כיוון שהוא עלול לגרום לחסימת מעיים, מהצהריים מומלץ לשתות בלבד, ומחצות יש להיות בצום מלא.

כמה זמן הניתוח נמשך?

כשעה עד שעתיים.

מה משך האשפוז?

עד שבוע.

איך מרגישים אחריו?

בימים שלאחר הניתוח ייתכנו תופעות כגון בחילות, הקאות וקשיי בליעה (עקב ההיצרות המשמעותית של הקיבה וחוסר תנועתיות טובה שלה) וכאבים באזור הניתוח (שאפשר לטפל בהם במשככים). לרוב ניתן לחזור לשגרה לאחר שבוע עד שבועיים.

מהם היתרונות ושיעור ההצלחה?

הניתוח מוריד כ-60% בממוצע מהמשקל. עם זאת, כאמור, מדובר בכלי עזר בלבד וההרזיה לטווח הרחוק תלויה באימוץ אורח חיים בריא מהר ככל האפשר.

מהם הסיבוכים האפשריים?

כמו בכל ניתוח, עלולים להיגרם סיבוכים כגון דימומים וזיהומים בחתכי הניתוח. סיבוכים קשים ונדירים יותר הם פגיעה באיברי הבטן כגון מעיים, דלף מהקיבה, תסחיף ריאות (עקב שכיבה ממושכת במיטה בעודף משקל וחוסר תנועה), אבנים בכליות ובכיס המרה (בשל פירוק מוגבל של שומנים), וחסימת מעיים. בנוסף, יש מקרים שבהם תוך כדי הפעולה צריך לעבור לניתוח שדורש פתיחת בטן עקב קושי טכני או סיבוך בביצוע הלפרוסקופיה. שיעור התמותה מהניתוח הוא קטן מאוד – פחות מחצי אחוז.

עוד כדאי לדעת כי חלק מהניתוחים הבריאטריים אינם מצליחים: לעתים לא חלה בעקבותיהם הירידה המיוחלת במשקל או שלאחריהם אף משמינים מאוד ונזקקים לניתוח חוזר (עקב אי הקפדה על תזונה נכונה ומותאמת).

הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח

יש להקפיד על תזונה מתאימה: בהתחלה נוזלית בלבד (כגון יוגורט ומרק טחון), בהמשך דייסתית (כגון פירה, גבינה לבנה ורסק תפוחים), ולאחר מכן רכה (כגון קציצות ברוטב וירקות מבושלים). זאת עד למעבר לאוכל רגיל (בדרך כלל כשישה שבועות לאחר הניתוח).
במשך כל חייו על הילד ליטול ויטמינים מקבוצת ה־B6 ,B1 :B, חומצה פולית (B9) ו־B12 (אלא אם כן תזונאי/ת מאשר/ת להפסיקם). זאת מכיוון שהוא אוכל כמויות מזון קטנות ומכיוון שזמן מחצית החיים של ויטמינים מקבוצת ה־ Bבגוף הוא קצר מאוד (בין עשרה ימים לשבועיים), ומחסור בהם עלול לגרום להפרעות נוירולוגיות (החל מנימול וכאבי ראש ועד שינויים במצב ההכרה).
מומלץ לעשות בדיקות דם אחת לשנה כדי לוודא את רמת הוויטמינים בגוף, הסוכר (גלוקוז) ולחץ הדם.
אימוץ אורח חיים בריא: פעילות גופנית קבועה (לפחות חצי שעה ביום), תזונה בריאה ואכילה נכונה; שלוש ארוחות עיקריות ביום שכוללות פחמימות, עדיף מלאות (למשל אורז, פסטה או קוסקוס מלאים), מנת חלבון (למשל חזה עוף, בולונז, טופו או דג), וירק (טרי/ מאודה/ מבושל). אפשר לשלב נשנושי ביניים בריאים ומשביעים – למשל, יוגורט עם פרי, פרוסת לחם עם גבינה או ירקות חתוכים. בכל מקרה יש להתייעץ עם דיאטן/ית.