ציסטה דרמואידית בארובת העין

שם בעברית: ציסטה דרמואידית בארובת העין
שם באנגלית: Dermoid cyst in the eye socket

מאת: ד"ר דפנה לנדאו פרט 

מהי ציסטה דרמואידית?

ציסטה דרמואידית היא נגע (גוש) מולד שפיר (לא סרטני) שלרוב מורכב ממבנים שמקורם בשכבת הדרמיס, כגון זקיקי שיער, בלוטות זיעה וחלב ורקמות עצם. היא יכולה להיווצר בהתפתחות העוברית באזורים שונים (מסיבה שאינה ידועה), ובעיקר בארובת העין – הרקמה הגרמית שמקיפה את חלל העין, אשר מורכבת משבע עצמות ומהווה חלק מעצמות הגולגולת (מדובר בציסטה הנפוצה ביותר בארובת העין בילדות). 
המיקום השכיח ביותר בארובה הוא קו החיבור שבין העצמות, בצד החיצוני-עליון של העין, לרוב מתחת לגבה. מיקום נוסף הוא הצד הפנימי-עליון של הארובה בסמוך לגשר האף. הציסטה יכולה לגדול לאט, עד שניתן להבחין בה ו/או בהשפעותיה בשנים הראשונות לחיים. לרוב היא שטחית אך לעתים היא חודרת לאזור הארובה, החלק הפנימי של הגולגולת וחלל האף. 

מהן השפעותיה? 

לרוב ציסטה דרמואידית לא פוגעת בעין או בארובה, לא גורמת לכאבים ולהפרעה בראייה ומהווה הפרעה קוסמטית בלבד. השפעותיה תלויות בעיקר במיקומה בארובה ובגודלה. היא יכולה להיות רכה, נוקשה, ניידת או מקובעת לרקמות העמוקות. לעתים נדירות, אם היא בעומק הארובה, היא יכולה לגרום לבלט של העין או פזילה ולדחיקה/ לחץ על העין או סביבתה. אם היא נקרעת והתוכן שלה זולג, למשל בעקבות חבלה ישירה, היא יכולה לגרום לדלקת בארובה. לעתים נדירות גם מתפתחת תעלה (פיסטולה) בינה לבין פני שטח העור ותוכנה מתנקז דרך העור, מה שעשוי לגרום למוקד זיהומי דלקתי שמצריך ניתוח. 

כיצד מאבחנים? 

תהליך האבחון מתחיל בבדיקה אצל רופא/ת עיניים שבה נבחנים תסמינים כגון בליטה סביב לעין, אודם או נפיחות, בלט של העין עצמה, פזילה, כאבים, הפרעה בראייה ודלקות באזור, ומתבצעת הערכה של העין והארובה. לרוב, כאשר הציסטה רכה, ניידת וממוקמת בצד החיצוני-העליון של העין, האבחנה מתקבלת במקום. לעתים נעשה אולטרסאונד רקמות רכות לאישוש האבחנה. כאשר הציסטה לא במיקום השכיח, אינה רכה או ניידת, מקובעת לרקמות העמוקות, או שיש סימנים אחרים בעין או בארובה, לרוב מפנים לבדיקת הדמיה כגון CT או MRI. צריך לבדוק אם הציסטה חדרה אל מתחת לעצם הגולגולת ולוודא שאכן מדובר בציסטה ולא ברקמה אחרת.  

בחלק מהמקרים הציסטה כמעט אינה נראית ומתגלה במקרה, בבדיקת הדמיה שנעשית מסיבות אחרות. במקרים אחרים הציסטה מתגלה בעקבות קרע הגורם לתסמיני דלקת כמו חום, נפיחות, אודם וכאבים באזור. 

לפי תוצאות בדיקת הרופא/ה ובדיקות ההדמיה מחליטים על המשך הבירור והטיפול.

כיצד מטפלים? 

לאחר שמתקבלת אבחנה יש לשקול אם להוציא את הציסטה או לעקוב אחריה בלבד (לעתים לא מוציאים אותה במשך כל החיים). אם היא שטחית, קטנה ולא מפריעה לילד/ה, ניתן לעקוב בלבד אך צריך להיות מודעים לסיכון שתיקרע בעקבות חבלה ותגרום לדלקת שמצריכה את הוצאתה, מעקב ולעתים גם אנטיביוטיקה וסטרואידים. בנוסף, היא עשויה לגדול ולגרום לשינויים בעצם הסמוכה (כגון הידקקות ושקע). 

אם הציסטה גדולה ניתן להמליץ על ניתוח להוצאתה, אשר מתבצע על ידי רופאי עיניים המתמחים באוקולופלסטיקה (כירורגיה פלסטית באזור העיניים). לרוב הניתוח נעשה בהרדמה כללית והגישה הניתוחית תלויה במיקום הציסטה וגודלה. בציסטה השכיחה, הממוקמת בצד החיצוני-עליון של העין, חתך הגישה יכול להתבצע ישר מעליה, סמוך לגבה או בתוכה, או בקפל העפעף, כתלות במאפייני הציסטה. לרוב אורך החתך דומה לקוטר הציסטה כדי שניתן יהיה להסירה במלואה מבלי שתוכנה ידלוף. לאחר ביצוע החתך חושפים את אזור הציסטה, מסירים אותה ושולחים לבדיקה פתולוגית כדי לאשש את האבחנה הקלינית. לאחר מכן תופרים את האזור בקפידה כדי להגיע לתוצאה אסתטית מקסימלית. 

למה לטפל בתופעה דווקא בשיבא? 

בשיבא קיימת מרפאת אוקולופלסטיקה ילדים שבה עובד צוות מיומן ומנוסה שיודע לאבחן ציסטה דרמואידית ולטפל בה בהתאם לחומרתה.