צליאק (כרסת)

פרופ' בתיה וייס

שם באנגלית: Celiac

מהי מחלת צליאק?

צליאק היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון מתייחסת לגלוטן – חלבון המצוי בדגנים כגון חיטה, שעורה ושיפון – כאל גורם זר, מייצרת נוגדנים נגדו ותוקפת את תאי המעי הדק שנחשפו אליו. כך מתפתחת דלקת מזיקה ברירית המעי הדק, שגורמת לירידה בשטח הפנים שלה ומונעת מהמעי לספוג רכיבי מזון חיוניים כגון ויטמין D, חומצה פולית וברזל (הם מופרשים בצואה). מספיקה חשיפה מינימלית לגלוטן (אפילו פירור פרוסת לחם) כדי שחולה הצליאק יסבול מתגובה זו.

המחלה פוגעת בכשני אחוזים מהאוכלוסייה, ובעשורים האחרונים נמצאת במגמת עלייה מתמדת, גם בגיל המבוגר. לעתים היא קשורה בהתפתחות מחלות אוטואימוניות נוספות.

מהם גורמי הסיכון?

המחלה נגרמת משילוב של כמה גורמים, העיקרי שבהם הוא הגורם הגנטי-תורשתי; רוב החולים נושאים גנים מסוג HLA DQ2 אוHLA DQ8  (אנטיגנים לויקוציטים אנושיים) שלעתים מעוררים תגובה נגד גלוטן. עם זאת, עד כ-30% מהאוכלוסייה נושאת את הגנים הללו ורק מעטים ממנה חולים בצליאק.   

מהם התסמינים?

התסמינים מגוונים ומשתנים מחולה לחולה. אלו הקשורים למערכת העיכול יכולים לכלול כאבי בטן, שלשולים, עצירות, בחילות והקאות, חוסר ספיגה של המזון, תת-תזונה, ומחסור בוויטמינים ובמינרלים. קיימים גם תסמינים כלליים יותר כמו עייפות, כאבי מפרקים ופריחה.

יש לציין כי לעתים המחלה לא גורמת לתסמינים אלא לאחר שנים רבות. היא עשויה להתגלות במקרה, למשל בבדיקות מעבדה שנעשו בשל בירור הפרעה כגון עלייה באנזימי הכבד ואנמיה או בשל צליאק אצל קרוב משפחה. גם אם אובחנה צליאק א-תסמינית יש להקפיד על דיאטה נטולת גלוטן כדי למנוע נזקים וסיבוכים עתידיים.

מהם הסיבוכים?

• הליקוי בספיגת רכיבים תזונתיים כגון ויטמינים ומינרלים עלול להוביל לאובדן משקל, תת-תזונה, עיכוב בגדילה ובהתפתחות, איבוד סידן וירידה בצפיפות העצם (אוסטאופורוזיס – עצמות חלשות שמועדות לשברים).
• אי הקפדה על תזונה נטולת גלוטן גורמת לדלקת ממושכת במערכת העיכול וכך מעלה את הסיכון לסרטן המעי הדק, סרטן הוושט ולימפומה.
• נמצא קשר בין צליאק לבין הפרעות נוירולוגיות כגון פרכוסים ונזק עצבי (נוירופתיה).

איך מאבחנים?

האבחנה הראשונית מתבססת על בדיקת דם לגילוי נוגדנים לגלוטן מסוג IgA (TTG ו-EMA). תנאי הכרחי להופעתם בדם הוא צריכת חלבון זה. רמת הדיוק של בדיקה זו גבוהה מאוד. אך ישנם חולי צליאק חסרי IgA ולכן לעתים, אם התשובה שלילית אך קיים חשד גבוה למחלה, תידרש נטילת דגימה (ביופסיה) מרקמת המעי הדק (נלקחת באמצעות גסטרוסקופיה). אם האבחנה לא ודאית ניתן להוסיף בדיקה גנטית לנשאותHLA DQ2 או HLA DQ8. אם גם היא שלילית, ניתן להניח בוודאות של כ־95% כי לא מדובר בצליאק.

בדיקות האבחון, כמו בדיקת הדם לנוגדנים והביופסיה, יכולות גם להעריך אם הדיאטה נטולת הגלוטן מסייעת במיגור המחלה. אם הן היו פתולוגיות והפכו תקינות זה מחזק את אבחנת הצליאק והטיפול בה.

איך מטפלים?

הטיפול במחלה, שעשוי למנוע גם את סיבוכיה, הוא הימנעות מוחלטת ממזון ומוצרים המכילים גלוטן. רוב החולים מתחילים להרגיש שיפור בתסמינים לאחר כשבועיים מתחילת דיאטה זו, אך היא כוללת שינויים משמעותיים בתזונה וכדאי להסתייע בדיאטן/ית לשם בניית תפריט נטול גלוטן מגוון, מאוזן ובריא שניתן יהיה להתמיד בו. אי הסבילות לגלוטן לא חולפת מעצמה ולכן ההימנעות ממנו נדרשת לכל החיים. המודעות לצליאק עלתה משמעותית בעשור האחרון וניתן להשיג תחליפים רבים ללא גלוטן, כגון לחם, פסטה וחטיפים. לעתים בהתחלה, בשל החוסרים התזונתיים והנזק במעי, תידרש גם נטילת תוספים כגון ויטמינים, ברזל וחומצה פולית.

מזון ומוצרים המכילים גלוטן כוללים חיטה, שיפון, קמח, שעורה, בורגול, סולת, כוסמין, בירה, מיני לחם, עוגות, עוגיות ומאפים, קרקרים, קרוטונים, רטבים ומרקים מוכנים, מוצרי שיבולת שועל, פסטה ומוצרי בשר מעובדים (אלא אם כן כתוב עליהם "נטול גלוטן").

בנוסף לדיאטה נטולת גלוטן נדרש מעקב קבוע שכולל בדיקות דם תקופתיות (למשל רמת הנוגדנים לגלוטן, ויטמינים ומינרלים) ובדיקות סקר למחלות אוטואימוניות אחרות (כמו סוכרת והפרעה בבלוטת התריס), ויש לוודא שהגדילה מספקת.

למה לטפל במחלה דווקא בשיבא?

ביחידה לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד בילדים עובד צוות רב-תחומי מיומן שכולל גסטרואנטרולוג ודיאטנים. הוא מאבחן מטופלים בצליאק, מעניק להם טיפול מותאם אישית, ועוקב אחר מחלתם לאורך כל הדרך.

חזרה לבעיות גסטרו בילדים