סוכרת מסוג 2 בילדים ונוער
סוכרת מסוג 2 נחשבה בעבר לנדירה ביותר בקרב ילדים ונוער אך בעשורים האחרונים שכיחותה עלתה גם בקבוצה זו. כיצד מאבחנים ומטפלים?
שם באנגלית: Pediatric Type 2 Diabetes
סוכרת מסוג 2 נחשבה בעבר למחלה נדירה ביותר בקרב ילדים ונוער והיוותה פחות משלושה אחוזים מסך מקרי הסוכרת בקבוצה זו. אך בעשורים האחרונים מדווחת עלייה בשכיחותה בילדים ונוער בעולם כולו.
השכיחות הגבוהה ביותר היא בקרב אינדיאנים משבט Pima באריזונה ארה"ב והאינדיאנים First Nations People בקנדה. בארה"ב, בעיקר באזורים שכוללים היספנים ואפרו-אמריקאים, דווח שעד 40% מסך האבחנות החדשות של סוכרת בקרב בני 19-10, הן סוכרת מסוג 2. תמונה דומה דווחה גם במזרח הרחוק. ביפן, כ-80% ממקרי הסוכרת החדשים בילדים ונוער הם סוכרת מסוג 2. דיווחים על עלייה בשכיחות המחלה הופיעו גם בתאילנד, סינגפור והונג קונג.
מראשית שנות ה-2000 הופיעו דיווחים על סוכרת מסוג 2 גם באנגליה, צרפת, גרמניה, בולגריה, גרמניה, אוסטרליה, מקסיקו, ארגנטינה וישראל.
מהי הסיבה לעלייה בשכיחות המחלה בקרב ילדים ונוער?
השמנה היא הסיבה העיקרית למחלה. היא זו שמובילה לתחלואות כמו סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, הפרעות במשק השומנים והתסמונת המטבולית (אפיון כולל לגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם, כגון סוכרת, רמת כולסטרול גבוהה ושומנים בדם), גם אצל ילדים ונוער.
מהם המאפיינים הקליניים?
- המאפיין הבולט והעיקרי של המחלה הוא השמנה קיצונית.
- המחלה מופיעה יותר בקרב בנות.
- לרוב היא מתפתחת לאחר ההתבגרות המינית.
- הגיל הממוצע הוא 14 (הטווח: 18-10).
- ל-60%-80% מהילדים ובני הנוער שמאובחנים בסוכרת מסוג 2 יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחולה במחלה.
- מאפיינים קליניים נוספים הקשורים לתנגודת לאינסולין (תגובה פחותה לאינסולין, שמעלה את רמת הסוכר בדם) ולתסמונת המטבולית: יתר לחץ דם, כבד שומני, דיסליפידמיה (הפרעה בחילוף החומרים של השומנים בדם) ואקנתוזיס ניגריקנס (מצב שבו העור הופך קטיפתי, עבה וכהה, בעיקר בעורף ובאזורי הקפלים. שכיח אצל 60%-80% מהילדים והנוער החולים בסוכרת מסוג 2).
איך מאבחנים?
האבחון כולל בדיקת סוכר (גלוקוז) בשתן או בדם.
בדיקת סוכר בשתן: כשרמת הסוכר בדם גבוהה, הוא עובר דרך הכליה ומגיע לשתן. לפיכך, בבדיקת שתן ניתן לברר מה רמתו ואם היא מעידה על סוכרת.
בדיקת רמת הסוכר בדם: בדיקת דם לסוכרת נעשית בשעות הבוקר, לאחר צום של שמונה שעות, ובוחנת יחידות מיליגרם של גלוקוז לדציליטר דם.
בדיקת העמסת סוכר: בדיקה זו נועדה לבדוק את סבילות המטופל/ת להעמסת סוכר בשתייה. באופן תקין רמת הסוכר בדם עולה מיד לאחר שתייה ואכילה של משקאות ומזון המכילים פחמימות/ סוכר וחוזרת לנורמה לאחר כמה שעות. כאשר פעילות האינסולין בגוף חסרה או לקויה, רמת הסוכר אינה חוזרת לנורמה. בדיקת העמסת סוכר נעשית כאשר קיים חשד לסוכרת וכאשר תוצאת בדיקת הסוכר בצום גבולית או תקינה (למרות התסמינים, כגון תכיפות במתן שתן, גם בלילה).
בדיקת המוגלובין מסוכרר (HBA1c): המוגלובין מסוכרר (HBA1c) הוא חלבון הנקשר למולקולת גלוקוז, אשר נוצר מחיבור בין ההמוגלובין שנמצא בתאי הדם האדומים (שתפקידו לספק חמצן לכל רקמות הגוף) לבין הסוכר המומס בדם. בדיקת המוגלובין מסוכרר בוחנת את אחוזו בדם ומשקפת את רמת הסוכר ומידת האיזון של הסוכרת. ככל שרמת הסוכר בדם גבוהה יותר, כך אחוז ההמוגלובין המסוכרר יהיה גבוה יותר. לאחר אבחון המחלה, הבדיקה מתבצעת כל שלושה חודשים ונותנת מידע על רמת הסוכר בדם בחודשים שקדמו לה. כך היא מסייעת גם בבחינת איזון הסוכרת ויעילות הטיפול במחלה.
בדיקות נוספות: כיוון שהתסמינים של סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) וסוכרת מסוג 2 דומים, אם התקבלה אבחנת סוכרת, לרוב גורמים כגון גיל, מצב גופני והיסטוריה רפואית מסייעים להבחין בין שתי המחלות. עם זאת, לעתים נדרשות בדיקות נוספות כדי לקבוע באיזה סוג סוכרת מדובר. אבחון סוכרת מסוג 1 מתקבל אם בדם נמצאים נוגדנים עצמיים מסוג Anti GAD, IAA, ICA, המעידים על פגיעה בתאי הלבלב שמייצרים אינסולין; הנוגדנים הללו חיוביים אצל כ-90% מחולי סוכרת מסוג 1 והיעדרם בנוכחות סימנים קליניים מעיד על סוכרת מסוג 2.
איך מטפלים?
הטיפול בסוכרת מסוג 2 בילדים ונוער דומה לזה של מבוגרים ומבוסס על שינוי באורח החיים ותרופות.
שינוי באורח החיים: שינוי זה כולל תזונה נכונה (דלה בשומן, סוכר ומלח ועשירה בסיבים תזונתיים, כגון ירקות ופירות, שמאטים את ספיגת הפחמימות וכך מונעים עלייה חדה ברמת הסוכר), ירידה במשקל (עודף משקל גורם לתנגודת לאינסולין ומעלה את לחץ הדם) ופעילות גופנית (משפרת את התנגודת לאינסולין ומסייעת לשלוט ברמת הסוכר).
טיפול תרופתי: כמו במבוגרים, הקו הטיפולי הראשון הוא מטפורמין – תרופה שמעלה את רגישות התאים לאינסולין ומגבירה את פירוק הגלוקוז ומפחיתה את ייצורו וכך מאזנת את רמת הסוכר. מתן אינסולין נדרש כאשר קיימת היפראינסולינמיה (חוסר יעילות של פעולת האינסולין בגוף בשל התנגודת אליו) וכשהירידה במשקל והטיפול במטפורמין נכשלים. בנוסף לאיזון רמת הסוכר יש לטפל בדיסליפידמיה וביתר לחץ דם לפי הצורך.