סטרפטוקוקוס - דלקת לוע סטרפטוקוקלית

שם באנגלית: Streptococcal Pharyngitis

מהי דלקת לוע סטרפטוקוקלית?

דלקת לוע סטרפטוקוקלית היא זיהום של הלוע והשקדים שנגרם לרוב מחיידק סטרפטוקוקוס מקבוצה A (Streptococcus Pyogenes). המחלה מידבקת מאוד ושכיחה בקרב ילדים (מעל גיל שלוש בלבד), ובעיקר בגילי בית הספר (שיא השכיחות הוא בגיל 8-7). אך גם מתבגרים ומבוגרים עלולים לחלות בה.

כיצד נדבקים בה?

לרוב נדבקים במחלה בעקבות חשיפה להפרשות מדרכי הנשימה של אדם חולה; כל עיטוש, שיעול ומגע ידיים (שנגעו קודם באף או בפנים) של אדם עם דלקת לוע סטרפטוקוקלית עלולים להדביק אחרים. זאת בעיקר בתנאי צפיפות (למשל בבית, בגן או בכיתה). כדי להפחית את הסיכון להדבקה מומלץ להקפיד על שטיפת ידיים לאחר שיעול או התעטשות וטרם אכילה או הכנת מזון. ניתן לשוב למסגרת הלימודים או העבודה לאחר שהחום יורד ולאחר 24 שעות לפחות מתחילת הטיפול באנטיביוטיקה.  

מהם התסמינים?

כאבים בלוע המוחמרים בבליעה, חום, קשריות לימפה מוגדלות בצוואר, חולשה וכאב בטן. בבדיקת הרופא נצפים שקדים מוגדלים ואדומים ועליהם תפליטים (הפרשה מוגלתית שנראית כנגעים לבנים) וקשריות הלימפה בצוואר, בעיקר מתחת לזווית הלסת, מוגדלות ורגישות למישוש. לעתים הסטרפטוקוקוס מפריש רעלן, ואז מופיעה גם פריחה אדומה עדינה ומחוספסת על הגוף, מודגשת יותר בבתי השחי ובמפשעה, מלווה בשפתיים אדומות ולשון תותית (אדומה כולה או עם חיפוי לבן ונקודות אדומות בתוכו). מדובר למעשה בסיבוך של דלקת הלוע ששמו שנית (סקרלטינה).  

יש לציין כי שיעול, נזלת והפרשות מהעיניים אינם אופייניים לזיהום סטרפטוקוקלי אלא למחלות ויראליות של דרכי הנשימה העליונות (בעיקר דלקת לוע נגיפית).

כיצד מאבחנים?

כאשר ההסתמנות הקלינית מתאימה לזיהום בסטרפטוקוק אצל ילדים מעל גיל שלוש, מתבגרים ומבוגרים, יש לבצע בדיקה אבחנתית; ניתן לעשות משטח לוע – תרבית שנלקחת באמצעות מטוש משני השקדים ומהלוע האחורי. בדיקה זו נועדה לזהות חיידקי סטרפטוקוקוס, היא נחשבת למדויקת ביותר ותוצאותיה מתקבלות לאחר 48-24 שעות. קיימת אפשרות לבצע גם משטח לוע מהיר, שבו נבדק אנטיגן (חלבון) של הסטרפטוקוקוס, ותשובתו מתקבלת במקום. כאשר בדיקה זו חיובית – היא מעידה על זיהום בסטרפטוקוקוס. אבל היא פחות רגישה בילדים, ולכן אם היא יוצאת שלילית אצלם – עדיין תידרש גם תרבית לוע (במבוגרים אין צורך).

כיצד מטפלים?

הטיפול במחלה הוא אנטיביוטי – רפאפן (פניצילין) או מוקסיפן (אמוקסיצילין) למשך עשרה ימים מלאים. הטיפול עשוי לקצר את משך המחלה ונועד לטפל בה ולמנוע סיבוכים. ילדים אלרגיים לפניצילין יטופלו באנטיביוטיקה מקבוצת המקרולידים (אזיתרומיצין או קלינדמיצין) או הצפלוספורינים (צפורל). במרבית המקרים, בתוך 24 שעות מתחילת הטיפול יחול שיפור בתסמיני המחלה. ואין צורך לחזור על משטח לוע בסיומו.

יש לציין כי כאשר יש ספק באבחנה, ניתן להמתין עם נטילת האנטיביוטיקה עד שמגיעה תשובת תרבית הלוע (אפילו עד שמונה ימים מהופעת התסמינים), וזאת מבלי לחשוש מהסיכון לסיבוכים. עוד יש לציין כי 25%-10% מהאוכלוסייה מאובחנים כנשאי סטרפטוקוקוס A, אינם סובלים מדלקות גרון חוזרות או מסיבוכים ולכן לא צריכים ליטול אנטיביוטיקה.

מהם הסיבוכים האפשריים?

הסיבוכים הזיהומיים – שנובעים מהתפשטות החיידק – הם בעיקר דלקת בקשריות הלימפה וברקמות הרכות באזור הצוואר וסמוך לשקדים. דלקת זו עלולה לגרום לחום גבוה ולצורך באשפוז וטיפול אנטיביוטי תוך-ורידי.

הסיבוכים האימוניים – שנובעים מהפעלת יתר של מערכת החיסון (תגובה צולבת של נוגדנים לחלבוני החיידק ולחלבוני האדם) – הם:

1. קדחת שגרונית – מחלה דלקתית רב-מערכתית, הפוגעת באיברים רבים כמו מפרקים, מערכת העצבים המרכזית והלב. היא עשויה להתבטא בחום, בדלקת מפרקים, בהפרעת תנועה (כוריאה) שמתאפיינת בחוסר שליטה בתנועות הגפיים והפנים, בחוסר קואורדינציה ובחוסר יציבות נפשית, ובדלקת שריר הלב שעלולה לגרום לנזק למסתמי הלב. הוכח שהטיפול האנטיביוטי בדלקת הלוע הסטרפטוקוקלית מונע קדחת שגרונית, ולכן ההמלצה היא לטפל בה גם אם חל שיפור בתסמינים. מטופלים שאובחנו בקדחת שגרונית צריכים לקבל טיפול אנטיביוטי ממושך. עם זאת, יש לציין כי שכיחות מחלה זו ירדה משמעותית בעשורים האחרונים.

2. דלקת בפקעיות הכליה (גלומרולונפריטיס) – מחלה זו עשויה להתבטא בין השאר בשתן כהה (בצבע תה או קולה) ובירידה בכמותו, בעלייה בלחץ הדם ובבצקות. לא ניתן למנוע אותה באמצעות אנטיביוטיקה, אך לרוב היא חולפת מעצמה ולא מותירה נזק.

כיצד ניתן להקל על הילד/ה החולה?

• טיפול אנטיביוטי: לרוב משפיע מהר (בתוך יממה) על המחלה וצפוי לקצר את משכה.
• טיפול במשככי כאבים (כגון אקמול או נורופן): מסייע להרגשה הכללית וליכולת לאכול ולשתות.
• תזונה רכה וקרה (קלה יותר לבליעה). 

חזרה למחלות ילדים

אולי יעניין אותך:

בניית ביטחון עצמי בילדים >>
כאבי גדילה >>
לא רק קשב וריכוז: הפרעות שונות שכדאי להכיר >>