קטרקט מולד
שם המחלה באנגלית: Congenital Cataract
מהו קטרקט?
עדשת העין נמצאת מאחורי הקשתית והאישון. תפקידה לשבור את קרני האור שנכנסות לעין יחד עם הקרנית ולרכזן על רשתית העין כך שתתקבל עליה תמונה חדה וברורה שתועבר למוח. לכן, כדי שקרני האור יוכלו לעבור דרכה, היא צריכה להיות שקופה לחלוטין. קטרקט (ירוד) הוא מצב שבו העדשה מאבדת משקיפותה ונעשית עכורה, מה שפוגע במעבר התקין של קרני האור בעין וגורם לירידה (לרוב הדרגתית) בראייה – בחדותה ואיכותה (התמונה שהמוח קולט מהעין נראית מטושטשת ומעורפלת). כך עלולה להתפתח גם עין עצלה.
עכירות קלה בעדשה אינה מפריעה לראייה אך עכירות קשה פוגעת בה משמעותית. ככל שהעכירות קשה יותר, ההפרעה הולכת ומידרדרת. לרוב היא מתפתחת בשתי העיניים במקביל אך לא תמיד באותה דרגת חומרה.
קטרקט הוא אחת הסיבות העיקריות לירידה בראייה, וכאשר הוא חמור ולא מטופל הוא יכול לגרום לעיוורון. הוא יכול להופיע מיד לאחר הלידה או לאחר מכן, בילדות, ואז הוא נקרא קטרקט מולד. שכיחותו בילדים היא שלושה ל-10,000.
מהם גורמי הסיכון לקטרקט מולד?
קטרקט מולד נובע מהתפתחות לא תקינה של העדשה במהלך ההיריון. הסיבות לכך עשויות להיות מחלות תורשתיות או זיהום רחמי ולעתים הסיבה לא ידועה. בחלק מהמקרים הקטרקט מופיע עם מומים מולדים נוספים.
מהם סוגי הקטרקט?
קיימים ארבעה סוגים עיקריים:
קטרקט גרעיני (הנפוץ ביותר): מתפתח במרכז העדשה ומתפשט אל גבולותיה החיצוניים.
קטרקט קליפתי (קורטיקלי): מתחיל ככתמים מטושטשים או פסים על החלק החיצוני של קליפת העדשה ומתפשט לאט לכיוון מרכז העדשה.
קטרקט תת-קפסולרי (נדיר): מתחיל כאזור אטום קטן מתחת לקפסולה (השכבה החיצונית) של העדשה. לרוב נוצר בסמוך לגב העדשה, בדיוק בנתיב שבו עובר האור בדרכו לרשתית.
קטרקט בשל (מחייב ניתוח מיידי): העדשה הופכת לבנה ולפעמים גם מתקמטת ומתנזלת.
לכל סוג של קטרקט יש תסמינים אופייניים.
מהם התסמינים?
לרוב עכירות קלה אינה מורגשת. עכירות קשה גורמת לתסמינים כגון:
- הידרדרות הדרגתית בראייה והפיכתה למעורפלת ומטושטשת.
- ירידה ביכולת הראייה בלילה.
- ראייה כפולה בעין אחת.
- ירידה בחדות הצבעים (נראים מטושטשים).
- סינוור מאור השמש, תאורה (כגון מנורות) ואורות חולפים (למשל פנסים של כלי רכב) והילה סביב מקורות אור.
- מצמוץ בתדירות גבוהה כדי לחדד את הראייה ועייפות בעיניים.
- פזילה.
כיצד מאבחנים?
כל היילודים עוברים בדיקת רפלקס אדום לאחר הלידה, שבין השאר בוחנת עכירות בעדשה ובעיות בכניסת האור לעין. במהלכה נעשה שימוש באופטלמוסקופ – מכשיר שמקרין אל העיניים אור אדום וכך ניתן לראות את פנימיותן, לזהות את מצב העדשה, אם היא עכורה ועד כמה, ולבחון את החזר האור. בחלק מהמקרים קטרקט מאובחן רק בהמשך הילדות, במקרה, בבדיקת עיניים שגרתית אצל רופא/ת עיניים, גם כן באופטלמוסקופ.
כיצד מטפלים?
ניתוח מיידי של קטרקט קשה, שמפריע לראייה, ימנע אובדן ראייה קבוע ומומלץ לבצעו סביב גיל שישה עד שמונה שבועות. כאמור, במקרים רבים הקטרקט מופיע בשתי העיניים וצריך לנתח את שתיהן. מקובל לנתח כל עין בנפרד.
הניתוח מתבצע באמצעות חתך קטן בחלק הקדמי של העין ופתיחת פתח בקפסולת העדשה או בקופסית האחורית שלה ושאיבת העדשה ממנה. לאחר מכן משתילים עדשה מלאכותית בתוך הקפסולה, שממרכזת את האור על הרשתית כך שהמוח מקבל תמונות ברורות מקרוב ורחוק. בחלק מהמקרים (לרוב מעל גיל שנה) ההשתלה מתבצעת בניתוח הראשון ובמקרים אחרים – בניתוח נוסף בהמשך. בסיום הניתוח סוגרים את החתך והפתח בתפרים נספגים. הסיבוכים לא שכיחים וכוללים: זיהום, היפרדות רשתית, גלאוקומה, תזוזה של העדשה המלאכותית או התפתחות עכירות בקופסית ובזגוגית שמאחוריה שמצריכות ניתוח נוסף.
עיכוב בהסרת הקטרקט עשוי לפגוע בהתפתחות התקינה של מרכז הראייה בעין ושל אזור הראייה במוח (במבוגרים הקטרקט מופיע בשלב מאוחר, לאחר התפתחות מרכז/ אזור הראייה, ולכן הסרתו בכל שלב מתקנת את הראייה). עם זאת, לעתים כאמור העכירות קלה ולא במרכז העדשה והראייה יכולה להתפתח כך באופן תקין. לכן במצב זה לא נדרש ניתוח, ניתן להיות במעקב ולהיעזר במשקפיים או עדשות מגע. ניתוח נדרש רק כאשר עולה חשד לפגיעה בראייה.
למה לטפל במחלה דווקא בשיבא?
קטרקט מולד מחייב מעקב לאורך כל הילדות והבגרות וטיפול מותאם. השילוב בין מרפאות העיניים בשיבא – ובהן מרפאת עיניים ילדים ופזילה ובה מרפאת קטרקט ייעודית לילדים, שירות אופטומטריה ואורתופטיקה ומרפאת קטרקט למבוגרים – מאפשר מעקב וטיפול שמובילים לתוצאות ראייה מצוינות.
