המחלות המידבקות השכיחות בילדים: המדריך המלא להורים
שפעת, דלקת אוזניים, שלשולים, אבעבועות רוח ועוד - מהן המחלות המידבקות ביותר, איך נשמרים, איך מאבחנים ואיך מטפלים
ידעתם שאנחנו ממש לא לבד? אנחנו וגם הילדים שלנו, מוקפים ביצורים מיקרוסקופיים הנמצאים סביבנו: באוויר, במים, על צמחים ובעלי חיים ואפילו על הגוף שלנו - על העור, במערכת העיכול, ובריריות.
היצורים האלה נקראים מיקרואורגניזמים: חיידקים, נגיפים (וירוסים), פטריות, טפילים ועוד. עם רוב היצורים הקטנטנים האלה אנו חיים בשלום, חלקם, כמו החיידקים הפרוביוטים במערכת העיכול, אפילו מועילים לנו, אבל חלק מהם עלולים לפלוש לנו לגוף ולגרום למחלה.
מהן המחלות המידבקות והשכיחות שאורבות לילדים שלנו מעבר לפינה, איך נזהה אותן, מהם הסיבוכים שהן עלולות להביא איתן והכי חשוב - איך מטפלים או מונעים?
שפעת
המחלות השכיחות ביותר בעונת החורף בילדים הן דלקות של דרכי הנשימה העליונות, הנגרמות על ידי מספר נגיפים. נגיף השפעת הוא רק אחד מהם.
איך נדבקים? מדובר בנגיף מידבק במיוחד דרך טיפות זעירות המופרשות מדרכי הנשימה בעת שיעול או עיטוש וגורם למגיפות בכל חורף.
איך מזהים? לאחר תקופת דגירה קצרה, בת יום עד שלושה ימים, מופיעים סימנים כמו חום, כאבי גרון, שיעול, נזלת, כאבי ראש וכאבי שרירים.
מי חשוף במיוחד למחלה? תינוקות קטנים, מבוגרים, חולים במחלות כרוניות ובעיקר חולי אסתמה ומחלות ריאתיות אחרות, חולים עם דיכוי של מערכת החיסון ונשים בהריון.
אלו סיבוכים עשויים לעלות? דלקת ריאות חיידקית משנית, החמרה של מחלת ריאות כרונית או דלקת שריר הלב.
איך מטפלים? כיוון שלא מדובר במחלה חיידקית, אין טעם לטפל בשפעת ובדומותיה בתרופות אנטיביוטיות. קיימות תרופות כנגד נגיף השפעת, והן מומלצות לאנשים בקבוצות סיכון ולאנשים עם מהלך מחלה קשה במיוחד. אבל הן יעילות רק אם הן נלקחות סמוך להופעת סימני המחלה ועד 48 שעות מתחילת המחלה כי הנגיפים נוטים לפתח עמידות במהירות.
איך נמנעים? האמצעי היעיל ביותר למניעת התפשטות מגיפת השפעת הוא חיסון פעיל. בשל השינויים התכופים בהרכב הגנטי של נגיפי השפעת, יש צורך להתחסן מדי שנה בחיסון המכיל 3 זני שפעת הצפויים לגרום למגיפה באותה שנה. בגלל חשיבותו, החיסון ניתן חינם בקופות החולים, לאנשים בקבוצות הסיכון ובתוכם כל הילדים מגיל חצי שנה ועד גיל 18. ניתן לקבל את החיסון גם בצורת תרסיס שיעיל במניעת השפעת אך ניתן רק לילדים מעל לגיל שנתיים ועד לגיל 49 שנים ולאנשים ללא מחלה נשימתית או דיכוי של מערכת החיסון.
האם יש דרכים נוספות למניעת הידבקות? הקפדה על רחיצת ידיים, כיסוי הפה והאף בעת עיטוש והימנעות מהגעה לגן, לבית הספר או למקום העבודה לפחות עד 24 שעות מרגע שסימני המחלה חולפים.
דלקת אוזן תיכונה
דלקת אוזן תיכונה נפוצה ביותר בגילאי חצי שנה עד שנתיים והיא הסיבה השכיחה לרישום אנטיביוטיקה לילדים בשנות החיים הראשונות. בדרך כלל, קודמת לה מחלה קלה של דרכי הנשימה העליונות, המלווה בחום, נזלת ושיעול. הנגיף המזהם את דרכי האוויר העליונות גורם לנזק זמני לריריות ומאפשר לחיידקים הנישאים בדרכי הנשימה העליונות לחדור לאוזן התיכונה ולגרום שם לדלקת.
איך מזהים? חום, אי שקט, לעתים שיעול ונזלת וייתכנו גם שלשולים או הקאות. ילדים גדולים יותר יתלוננו על כאבי אוזניים עזים. איך מאבחנים? בבדיקת האוזניים ניתן בקלות לאבחן את הדלקת: התופית אדומה ובולטת, לעתים מופיעה מוגלה באפרכסת.
איך מטפלים? דלקת אוזניים היא מחלה חיידקית, אבל בכ-80% מהמקרים תחלוף מעצמה ללא טיפול אנטיביוטי, ולכן בשנים האחרונות מקובל להשהות את הטיפול למשך 24-28 שעות בילדים בני חצי שנה ומעלה, שלא מראים סימני מחלה קשים. כשמדובר בתינוק קטן, או כשהילד חולה מאוד עם חום גבוה, כשיש חשש לסיבוך או כשאין שיפור לאורך מספר ימים, מומלץ להתחיל טיפול באנטיביוטיקה למשך כ-5-7 ימים.
אחד החיידקים השכיחים, שגורמים לעד מחצית מדלקות האוזניים הוא הפנאומוקוק. אחד החיסונים הניתנים לילדים שלנו בשנה הראשונה לחייהם, הוא חיסון כנגד 11 מתוך 80 הזנים של החיידק, שהם גורמי המחלה העיקריים (חיסון הפרבנר) והוא אמור להוריד במידה מסוימת את שכיחות דלקות האוזניים.
ילדים הנוטים לסבול מדלקות אוזניים חוזרות, יזדקקו לטיפולים אנטיביוטיים חוזרים. למרות הקושי שכרוך בכך, חשוב לנסות ולהימנע מטיפולים אנטיביוטיים תכופים מחשש שהחיידקים יפתחו עמידות לתרופות. לכן, במקרים של דלקות אוזניים מרובות ועיקשות, כדאי להתייעץ עם רופא אף אוזן וגרון לגבי האפשרות של החדרת צינוריות אוורור (ניתוח כפתורים).
מחלות שלשוליות
שלשולים נפוצים ביותר בשנות החיים הראשונות והם נגרמים על ידי נגיפים, חיידקים או טפילים. במרבית המקרים, ההעברה מתרחשת במגע עם צואה מזוהמת או דרך אכילת מזון מזוהם. אחד הגורמים השכיחים לשלשולים הוא נגיף הרוטה.
מה הסימנים השכיחים? חום, שלשולים מימיים מרובים והקאות, בעיקר בחודשי החורף.
אילו סיבוכים עשויים לקרות? התייבשות ואיבוד נוזלים ומלחים - הסיבה העיקרית לאשפוזים בגיל הרך היא התייבשות כתוצאה משלשולים. קיימים סיבוכים נוספים כמו דלקת המוח ופרכוסים. אין טיפול בנגיף ולא מומלץ לתת תרופות נוגדות שלשול, כיוון שהן מאריכות את משך ההימצאות של הנגיף במעיים.
איך מטפלים? עיקר המאמץ הטיפולי מתרכז בהחזרת נוזלים ומלחים ובמניעת התייבשות. קיים חיסון כנגד נגיף הרוטה, והחל מינואר 2011 הוא ניתן לכלל התינוקות בארץ בטיפות החלב, בגילאי חודשיים, ארבעה חודשים וחצי שנה.
מחלת שלשולים נוספת, ששכיחה יותר בחודשי הקיץ, היא דיזנטריה, הנגרמת על ידי החיידקים כמו סלמונלה, שיגלה או קמפילובקטר. בדיזנטריה השלשולים מלווים בהפרשת ריר ודם, לעתים, החום גבוה מאוד וקיים חשש לפרכוסים.
איך מטפלים? לרוב המחלה חולפת ללא צורך בטיפול, אולם במקרים מסויימים, מומלץ טיפול אנטיביוטי.
איך נמנעים? עדיין לא קיים חיסון נגד החיידקים הגורמים לדיזנטריה ולכן הדרך הטובה ביותר לחסוך אותה מהילדים היא הקפדה על היגיינה ובעיקר על רחיצת ידיים לאחר מגע עם הפרשות ושמירה על ניקיון בעת הכנת המזון ואחסון נאות שלו.
מטיילים הנוסעים למדינות אקזוטיות חשופים לגורמי שלשול נוספים. לפני נסיעה עם הילדים לטיול, חשוב להצטייד בתרופות המתאימות לטיפול בשלשול המטיילים וכן יש לפנות למרפאות המטיילים, על מנת לקבל הדרכה על כללי ההיגיינה הנדרשים במקומות אלו.
אבעבועות רוח
איך נדבקים? מחלת אבעבועות (chickenpox) הרוח נגרמת על ידי נגיף השייך למשפחת ההרפס. הנגיף מידבק ביותר ולכן, לאחר חשיפה, אפילו הקלה ביותר, כמעט תמיד תהיה הדבקה. ההדבקה מתרחשת דרך האוויר על ידי נגיפים המופרשים מדרכי הנשימה או דרך הנגעים העוריים.
איך מזהים? לאחר תקופת דגירה של כ-21-10 ימים, יופיעו סימני המחלה: עליית חום, הופעת פריחה מפושטת ומגרדת ביותר על פני כל הגוף. כעבור כ-7-5 ימים, יפסיקו להופיע נגעים חדשים והחום ירד עם ריפוי מלא של הנגעים, ללא צלקת.
האם צפויים סיבוכים? מרבית הילדים שיידבקו במחלה, יחלימו ללא סיבוכים ויהיו מחוסנים מהמחלה, אולם קיימים סיבוכים העלולים להיות מסכני חיים. הסיבוך השכיח הוא זיהום משני של הפצעים, לעתים על ידי חיידקים אלימים במיוחד הגורמים לזיהום בעור וברקמות הרכות ואף לזיהום רב-מערכתי. סיבוכים נוספים הם דלקת קרום המוח או דלקת מוח ודלקת ריאות. סיבוך מאוחר של המחלה הוא שלבקת חוגרת (זוסטר), שעלולה להופיע שנים רבות לאחר הזיהום.
מי חשוף במיוחד לסיבוכים? חולים הנוטלים סטרואידים או תרופות כימותרפיות, חולים במחלות עור, חולים עם דיכוי ראשוני של מערכת החיסון ונשים בהריון. קיים טיפול אנטי-ויראלי המומלץ לחולים הנמצאים בסיכון לפתח סיבוכים ובנוסף קיימים נוגדנים הניתנים כטיפול מונע לחולים שנחשפו לזיהום וקיים חשש שאלה יפתחו מחלה קשה.
איך נמנעים? הדרך המומלצת ביותר היא חיסון פעיל. כיום, החיסון ניתן לילדי ישראל ב-2 מנות: המנה הראשונה ניתנת בגיל שנה, ביחד עם חיסון האדמת-חזרת-חצבת, ואילו המנה השניה ניתנת בכיתה א'.
מה חשוב לדעת? החיסון לא מונע את המחלה ב-100% מהילדים, אבל אם היא מופיעה לאחר החיסון, היא קלה מאוד ונטולת סיבוכים. מי שלא נדבק במחלה בגיל צעיר או לא חוסן, חשוף למחלה קשה יותר בגיל המבוגר.
מחלות חום ופריחה
פריחות מסוגים שונים מלוות מחלות זיהומיות רבות אך הן עשויות להיגרם גם מאלרגיות, מחלות דלקתיות ועוד. לרוב, הפריחה מבטאת מחלה זיהומית נגיפית קלה, אולם לעתים מדובר במחלה שמתפתחת במהירות (מחלה דוהרת), ולכן, מחלת חום בשילוב פריחה מחייבת ביקור אצל רופא הילדים לצורך הערכה.
במרבית המקרים, פריחה אדומה נקודתית המלווה מחלת חום פשוטה היא ויראלית, אבל קשה לקבוע במדויק באיזה נגיף מדובר כיוון שמחלות אלה הן לרוב קלות ואינן דורשות טיפול ולכן אין גם צורך בבדיקות אבחנתיות. בחלק מהמקרים, הפריחה אופיינית וקל לקבוע בבדיקה גופנית מהו הנגיף כדוגמת אבעבועות רוח או מחלת הפה והגפיים, בה מופיעות שלפוחיות בחך האחורי ביחד עם שלפוחיות בכפות הידיים והרגליים.
מחלת החצבת, שהיתה שכיחה בעבר, כמעט ונעלמה הודות לחיסון, אולם עקב התפרצויות בארץ ובעולם באוכלוסיות לא מחוסנות, היא עלולה להופיע אצל ילדים שהם עולים חדשים ממדינות בהן לא מתחסנים כנגדה או באנשים המתנגדים מסיבות שונות לחיסונים.
מהם התסמינים? יחסית למחלות ילדות אחרות, לחצבת הסתמנות קשה הכוללת בשלב הראשון חום גבוה, נזלת מרובה והפרשות מהעיניים. בהמשך, תופיע פריחה אדומה גסה ומפושטת. סיבוכי החצבת, הם דלקת ריאות ודלקת מוח העלולה לגרום לנזק נוירולוגי קבוע.
מחלות המועברות לילדים מבעלי חיים דרך קרציות (כדוגמת הריקציה), גורמות גם הן למחלת חום ולפריחה המופיעה כעבור מספר ימים ולכן, כשבודקים ילד עם פריחה, חשוב לשאול על חשיפה לבעלי חיים, טיולים ובמקביל לחפש סימני עקיצות. כאשר עולה החשד למחלות אלו, חשוב לבצע בדיקות ספציפיות לנוגדנים ולשלב עם טיפול אנטיביוטי.
חשוב להזכיר שחיידק המנינגוקוקוס, הנקרא בלשון העם "החידק האלים", עשוי להתבטא גם הוא בחום ופריחה. אם ילדכם מפתח חום, המלווה בהקאות, אפתיה ניכרת, חיוורון ופריחה המתפשטת במהירות על פני הגוף ולא נעלמת בלחיצה, פנו בדחיפות לבית החולים.
אז איך מונעים את המחלות המידבקות?
חסנו את ילדכם בחיסוני השגרה ובחיסוני השפעת העונתית
הקפידו על רחצת ידיים תכופה - הדרך היעילה ביותר במניעת העברת מרבית הזיהומים - ודאו שגם בגן שוטפים ידיים
הילד חולה במחלת חום או שלשולים? אל תשלחו אותו לגן עד שיעברו לפחות 24 שעות מחלוף סימני המחלה
דירשו מהגננות והמורות לא להגיע חולות לעבודה
מתי חשוב לגשת לבדיקה רפואית?
מחלת חום ופריחה המתפשטת במהירות
מחלת חום המלווה בשלשולים דמיים
כאשר הילד אפטי או מתלונן על כאבי ראש עזים
כשיש שלשולים מרובים או הקאות מרובות עם חשש להתייבשות
בכל מקרה בו הילד חולה וקשה לכם להעריך את מצבו