משאבת אינסולין: סוגים, תפעול ותקינות

הטיפול בסוכרת נעורים הוא מתן אינסולין הומני, הזהה לזה המופרש בגוף. אם לא מעוניינים בהזרקת האינסולין, ניתן להזליפו דרך משאבת אינסולין.

סוגי משאבות אינסולין 

משאבה עם חוט: משאבה המחוברת לגוף בצינורית המחוברת לקנולה עשויה טפלון (מעין צינור פלסטיק זעיר וגמיש) אשר מוחדרת מתחת לעור. הקנולה מוחדרת בעזרת מחט נשלפת ונצמדת לגוף במדבקה. בתוך המשאבה מצוי מכל ובו אינסולין (הומלוג/ נובורפיד).  

משאבה אלחוטית: הזלפת האינסולין מתבצעת באמצעות שידור אלחוטי לפוד – יחידה קטנה המוצמדת לעור. הפוד כולל קנולה המוחדרת אוטומטית לגוף (מתחת לעור) באמצעות המשאבה ומכל אינסולין אשר מוצמד לגוף במדבקה. 

הדור הבא של משאבות האינסולין: מערכת משולבת של משאבה וסנסור אשר מווסתת ומזליפה אינסולין אוטומטית. האוטומציה מאפשרת למטופל/ת לקבל את מינון האינסולין הנדרש בכל רגע נתון, בהתאם למדידות ערכי הסוכר.

תפעול המשאבה

חישוב מינון הבולוס: לעומת מינון האינסולין הבסיסי אשר מתוכנת מראש, מינון האינסולין בבולוס צריך להיות מחושב כל פעם מחדש. יש לתת בולוס לפני כל ארוחה ו/או כדי לאזן רמת סוכר גבוהה.

מתן בולוס לארוחות: מינון האינסולין מחושב בהתאם לכמות הפחמימות הנאכלת בארוחה לפי יחס אינסולין-פחמימה. יחס זה מבטא את כמות הפחמימות (בגרם) המכוסות על ידי יחידה אחת של אינסולין. חישוב אינסולין לכיסוי פחמימות הנאכלות בארוחה: כמות פחמימות לחלק ליחס אינסולין לפחמימה = מינון הבולוס לארוחה.

ספירת פחמימות: כדי לחשב את כמות הפחמימות בארוחה יש להיעזר בספירת פחמימות (שניתן ללמוד אצל דיאטנית). ספירה זו היא השיטה המדויקת ביותר לקביעת מינון הבולוס לארוחות וחיונית לשמירה על רמת סוכר מאוזנת בדם. 

מתן בולוס לתיקון ערך סוכר גבוה מערך המטרה: אינסולין בולוס מחושב לפי גורם תיקון/ רגישות. הוא ניתן כדי לתקן רמת סוכר גבוהה בדם ולשמור עליה מאוזנת. חישוב מינון אינסולין לתיקון רמת הסוכר: הפרש רמת הסוכר מרמת הסוכר הרצויה לחלק לגורם התיקון = מינון הבולוס לתיקון. כאשר ערך הסוכר לפני הארוחה גבוה מערך המטרה, יש לסכום את מינון האינסולין הנדרש הן עבור התיקון והן עבור כמות הפחמימות בארוחה.

קראו בהרחבה על יעדי הטיפול (ערך המטרה) של רמת הסוכר ועל התזונה הנכונה

מחשבון חכם: החישוב במחשבון מדויק ובטיחותי הרבה יותר מכל חישוב ידני וכך הוא מסייע לאזן את רמת הסוכר ולהפחית אירועי היפרגליקמיה והיפוגליקמיה. מומלץ לתת בולוס באמצעותו.

בדיקת תקינות המשאבה

• בודקים את אזור ההחדרה לעור: נפיחות, גרד, כאב, אודם או דם מסביב לפרפרית/ פוד.
• בודקים את הצינורית: נוכחות דם או בועות אוויר ונזילה (משאבה עם חוט). 
• בודקים את החיבור בין המזרק לסט ההחדרה: נזילה, חיבור רופף ודולף או מזרק שבור (משאבה עם חוט). 
• בודקים את המזרק: האם מכיל אינסולין או בועות אוויר והאופן שבו הוא מחובר למשאבה (משאבה עם חוט). 
• בודקים את המשאבה: האם תכנון מתן אינסולין בקצב בזאלי תקין ומתי ניתן בולוס אחרון (רצוי לבדוק את תוכנית המשאבה ולוודא התאמתה לתוכנית המומלצת).